השנה האביב הפתיע את אנשי המרחב, הוא הגיע מהר ובצורה חדה כל כך עד שרק לפני שבוע הבנו שהוא כבר פה. הצוות נערך ונדרך והכין מסיבה מיוחדת באביבותה.
ראשית, כן, אני מתחיל עם מה שחשוב לי באביב ובכל ימות השנה: ה כ י ב ו ד !
ביקשנו מכל אחד ואחת להכין ולהביא למסיבה מאכל שהוא יודע להכין טוב. הזמנו את הסטנדאפיסטית המובילה בגליל, שרה שמיר מקיבוץ כפר סאלד, להופיע בפנינו. הזמנו איש מקסים, ארי הילל מקיבוץ להבות הבשן, להופיע בפנינו עם כלי נגינה שהומצא לא מזמן הנקרא "פאנטם". האמת שהכנו עוד זמרים וזמרות מאמני המרחב בגליל בקטעי סולו, וברכות ומתנות.
לדאוג להביא את אנשי המרחב הרבים מכל רחבי הגליל והגולן כבר מצריך שימוש במחשב-על, כמו שיש לחברות התעופה הגדולות בעולם, אבל למרחב אין מחשב שכזה ולכן הינו צריכים להשתמש בראש! שיגעון אמיתי!
התאספנו באחת הכיתות הגדולות במכללת תל חי עם כל "הצבעוניות שלנו", צבעוניות אנושית נפלאה: חברים עם מש"ה ממותק של תאטרון, סטודנטים הפועלים במרחב, חברי מרחב עיוורים, לקויי-ראייה, אנשים עם מוגבלות פיזית קשה, והצבעוניות האנושית תאמה להפליא לצבעוניות הפריחה בעמק החולה ורמת הגולן.
המסיבה האביבית נפתחה בהופעה של שרה שמיר, אשר הצחיקה עד דמעות את הקהל. בכאילו פשטות היא סיפרה קטעים ואירועים מחייה ומחיי משפחתה, דברים שקורים לכולנו, אבל עם מעט מבטא פולני ומעט דגשים נכונים היא הצליחה "להפיל אותנו לפרקט הרצפה". חשוב לנו להודות לשרה שמיר אשר תרמה הופעה זו בשמחה גדולה למען המרחב.
מיד לאחר מכן עלה על הרצפה ארי הילל, אחד מנגני הפאנטם היחידים בארץ. ארי ניגן קטע שהוא הלחין והפתיע את החברים הרואים והעיוורים, משום שכלי הנגינה המוזר השמיע צלילים של נבל, או כלי מיתרים עדינים, בעוד שהצופים ראו סאג' לאפיית פיתות… לאחר קטע הנגינה הראשון עבר ארי עם הפאנטם ונתן לכל האנשים עם המוגבלות בראייה למשש את הפאנטם והם היו מופתעים מאוד. ארי ניגן עוד שני קטעי נגינה שהוא הלחין וריגש את החברים. גם ארי תרם את הופעתו בשמחה ובלב צלול לאנשי המרחב.
תמונה: הסטנדאפיסטית שרה שמיר תמונה: ארי הילל נותן לחוגגים לקויי הראייה למשש את הפאנטם
"אחרי הנגינה תמיד צריכה לבוא ארוחה טובה" (מנדל פרסר 1897, צפת). צוות המרחב פתח, תרתי-משמע, שולחנות והעמיס עליהם את האוכל הרב שהביאו חברי המרחב: אוכל דרוזי עסלי התערבב עם אוכל אשכנזי שיצא לטנגו עם אוכל מרוקאי, והאוכל המרוקאי יצא בהורה סוערת עם סלטים ים תיכוניים, שרקדו צ'רלסטון עם חומוס "בלובס" מקומי: פסטיבל אוכל אמיתי. החברים זללו ואכלו, וגרגרו וטרפו, וניהנו עד שפתאום התברר לנו שהזמן חלף לו וסינדרלה צריכה לחזור לביתה…
עופר בירך את החברים שישתחררו מהסטיגמות שהם אגרו במהלך חייהם, כי להיות משוחרר מתחיל מ"אני", ואם אני משוחרר אני יכול להתחיל לשחרר גם אחרים. לו יהי! תום שטראוס בירך את חברי המרחב, מייסון עבדלוואלי בירכה את הקהל ואיחלה לו שכל אחד ישים לעצמו רף גבוה לשאוף אליו, כי ככה מתקדמים בחיים…
במהירות חילקנו את המתנות היפות שקנינו להם (תודה מיכל רימון), וכבדים משהו מהרגע שבו צעדנו שעתיים וחצי קודם לכן, פסענו מדשדשים בכבדות לשערי המכללה להסעות. והאביב היה שם ובלבנו… ושאלנו איש את רעהו: מדוע לא יבוא אביב פעמיים בשבוע? חג שמח.
.JPG)
תמונות: הופעתו של ארי הילל בניגון על הפאנטם
