את אווה ברששת הכרנו כשנפגשנו קבוצת נכים מהפריפריה- מהצפון ומהדרום על מנת להשתתף בקורס להכשרת "נאמני נגישות" בבית קיי בנהרייה באוקטובר 2007. אווה הגיעה מהדרום יחד עם קבוצת נציגים מערד.
אווה היתה בין הבולטות שבחבורה, עם מבטא צרפתי שאפיין אותה וקול בוטח השתתפה ושיתפה בפעילות הענפה של ארגון "קהילה נגישה" בעירה שהחל לפעול ב 2002 ביוזמה של המחלקה לשירותים חברתיים והחברה למתנסי"ם ובתקופה מסוימת הוא אף נוהל על ידי אווה. מטרתו של הארגון להביא אנשים בעלי צרכים מיוחדים לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, בקהילה ובתרבות. זאת באמצעים של הסברה, פעילויות פנאי ותרבות, קידום תעסוקה ועוד.
פרויקט דגל שבו השתתפה אווה והיה גאה בו מאוד היה תיאטרון הקהילתי המסביר זה הוא תיאטרון שבו חברי הקבוצה חולקים מכנה משותף משמעותי, שהוא המוגבלות וחוסר הנגישות. בתיאטרון העלו המשתתפים הנכים בערד חומרים אישיים וחברתיים. החומרים והטקסטים עובדו לכדי הצגה אשר הוצגה בפני הקהילה המקומית והיוותה מפתח להיכרות עם עולם הנכות ולשינוי עמדות. בדרך ייחודית זו התאפשר לקבוצה את הכוח ליצור את השינוי הקהילתי-חברתי אליו היא שואפת. ההצגות שיצרו ואווה שיחקה בהן היה אותנתיות ומרגשות והשחקנים הופיעו איתן בכל רחבי הארץ.
אווה והחברים עשו עבודת קודש במיוחד על רקע היותם בפריפריה עם בעיות נגישות מורכבות, ומיעוט שירותים שקשה לפתח באזורים מרוחקים. עם הרבה רצון טוב ועבודה הקשה,העלו את המודעות לנגישות ולצרכים של בעלי מוגבלויות. החזון של אווה היה לתת שירות לאוכלוסיות מיוחדות בכל הגילאים, לקדם את נושא הנגישות הפיזית, לתת הדרכה לאנשים ולעודד ארגונים להיעזר ביועץ נגישות.
אווה נאבקה בגבורה בחודשים האחרונים בנוסף לנכותה במחלה קשה , וככל שכוחותיה עמדו לה המשיכה לפעול, ללמוד ולקדם זכויות.
השבוע החזירה את נשמתה לבורא.
בשמי ובשם כל נאמני הנגישות אנו שולחים את תנחומינו למשפחתה היקרה ולמוקירי זכרה.
דמותה ופעילותה ימשיכו לתת לנו השראה וכוח גם בעתיד. יהי זכרה ברוך.
אווה ז"ל מימין (בחולצה אדום-שחור) לצד חבריה המתנדבים
