מידע מסייע

כתבת המשך מאת: אביב כנען, ברצלונה

הכתבה הראשונה שפורסמה באתר סיפרה על הטיול שעשיתי עם מורן מירושלים. מאז פרסומה קיבלתי פניות רבות, חלק מתעניינים במידע על נגישות והתאמת מלונות, יש המבקשים להזמין מוניות המותאמות לכיסא גלגלים ויש גם מי ששכרו את שירותי ההדרכה שלנו במסלולים שונים בעיר. אבל מה שמחמם את הלב הם התגובות שקיבלנו, "הכתבה פתחה לי חלון של תקווה" כותבת חוה מתל-אביב, "מעולם לא חשבתי שאצליח לנסוע לחו"ל במצבי" כותבת ענת מירושלים. יצחק מאחד הקיבוצים שטייל איתנו כתב לנו "שחבל שאינו מכיר איש קשר מהסוג הזה בעוד ערים בעולם". בעקבות הפניות שלכם הניסיון שלנו רק גדל ומאז הפך אצלי המטר המתקפל לפריט חובה בתיק, על-מנת שאוכל למדוד רוחב דלתות ומעברים כאשר אני בודק את הנגישות וההתאמה של אחד המלונות.

מה שעדיין מפתיע אותי כל פעם מחדש הוא חוסר האחריות של חלק מהמלונות, הטוענים כי החדר המוצע בהם מותאם לנכים בכסא גלגלים, אבל רק כשתגיעו לחדר תגלו ארונית מתחת לכיור, שתמנע מכם להגיע בנוחות לכיור, תגלו שהמקלחת איננה טוש אלא אמבטיה, ושרהיטים מיותרים חוסמים מכם את התנועה ברחבי החדר שלכם. מספר המלונות בברצלונה המצוידים במקלחת במקום באמבטיה עם ידיות הוא מועט. גם הניסיון למצוא דירה להשכרה לזמן קצר המיועדת לנכים, לא יצלח. ואת כמות החדרים המותאמים לנכים, שיש לידם חדר זוגי או בודד עם דלת מקשרת ניתן לספור על אצבעות כף יד אחת. זוג נכים הזקוקים למיטה נוספת עבור המטפל המלווה, יתקשו לקבל חדר לשלושה. אם כי בזכות הניסיון שרכשתי בזכותכם מצאתי חדרים מכל הסוגים.

לאמבטיה לא יכולנו להיכנס, אז התרחצנו מחוצה לה

לפני זמן קצר פנתה אלי חיה מירושלים, שהתכוונה לבוא לכאן עם מיכל המטפלת והמלווה שלה. חיה התעניינה בהדרכות, במלון מתאים ובהזמנת המונית המיוחדת להסעה משדה התעופה.
לאחר התכתבות אינטנסיבית סוכמו הדברים, הוזמן המלון והמונית וחיכיתי להגעתן לברצלונה. ביום הגעתן הזמנתי את המונית שתחכה בשדה התעופה שעה לאחר הנחיתה. מנסיוני, מוטב שהלקוח ימתין למונית מאשר המונית ללקוח, דבר הכרוך בלא מעט כסף עבור ההמתנה. היות שהנוסע היושב בכסא גלגלים יורד אחרון מהמטוס ולאחר-מכן עליו לחכות לכבודתו, נדרשת לו כשעה עד היציאה מן הטרמינל. המונית חיכתה בחוץ עם שלט ועליו שם הנוסעת, לאחר שהדבר סוכם עם חברת המוניות. גם מחיר הנסיעה סוכם מראש, לבל תהיינה הפתעות.

כשהגיעו חיה ומיכל למלון הגעתי לפגישה ראשונה, לאחר שהצגתי את עצמי ישבנו ותכננו את כל השהייה שלהן בברצלונה, הזמן שהם יקבלו הדרכה והזמן בו יטיילו לבד. בפגישה התברר להן כי השקע הקיים במלונות בברצלונה שונה מהשקע הישראלי ולחיה לא היה מתאם לטעינת הכסא. במלון לא היה מתאם כזה והצעתי שאביא אחד כזה מהבית, או לחלופין, שנקנה באחת החנויות באזור אליהן הובלתי את חיה ומיכל שביקשה לקנות גם מתאם לפלטה חשמלית. מי שלא רוצים להיתקע מוטב להצטייד במתאמים לכל הציוד הנדרש טרם היציאה מהארץ. מזג האוויר בברצלונה בימי הביקור היה מעונן חלקית עם גשם קל מדי פעם והחלטנו שיש להצטייד בשקית ניילון כדי להגן על קופסת ההפעלה של הכסא. חיה החליטה לקחת שלושה ימי סיור כל אחד במסלול אחר וכל אחד בן ארבע שעות. בגלל התחייבויות קודמות שלי, איתי שותפי טייל איתן בכל הסיורים.

על מסלול השכונות ועל מסלול גאודי וחבריו כבר סיפרתי בכתבת הטיול עם מורן. הפעם אספר על המסלול המכונה "בין שתי תערוכות עולם". יום המחרת היה שבת, ועל מנת למנוע חילול שבת, מיכל, המקפידה על קלה כחמורה, נשארה כל היום במלון, בעוד חיה העדיפה לסייר בעצמה. היא נסעה לבד באוטובוס התיירים וביקרה בבית מילה מעשה ידיו של גאודי, ולאחר מכן שבה למלון. הביקור בבית מילה, כך סיפרה, היה מרתק, רק חבל שאין גישה למרפסת הגג, לכיסא גלגלים, הוא בנוי כולו מדרגות, בלי אף שטח ישר.

הסיור "בין שתי תערוכות עולם" לוקח את המטייל לברצלונה של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. לתקופה שבין שנת 1888, בה התקימה תערוכה עולמית בפארק הסיוטדלה, הצמוד לשכונת הבורן, לבין שנת 1929, בה התקיימה תערוכה על מורדות המונטז'ואיק – הר היהודים. זהו סיור המיועד בעיקר לאוהבי ספר, שכן מפעם לפעם אני קורא בו קטעי ספרות, מספרים שונים המגוללים את סיפורה של העיר, חלקם ספרים שראו אור בארץ וחלקם קטעים שתורגמו במיוחד עבור הסיור. הסיור מתחיל בקשת הניצחון, ששימשה שער כניסה מהודר לאתר התערוכה, משם אנו נכנסים לפארק הסיוטדלה ומסיירים בחלקיו הנגישים. לאחר הסיור בפארק אנו נכנסים לתחנת הרכבת "פרנסיה" משם יצאו בדרך-כלל כל הרכבות לצרפת, וממשיכים לשכונת הבורן. במקרה של חיה החלטנו לקטוע את הסיור עם תום החלק של שכונת הבורן וללכת לנוח במלון, ולהמשיך אחר-הצהריים את החלק של המונטז'ואיק. חלקו זה של הסיור עולה עד לפסגת "הר היהודים" ומאפשר תצפית יפה על העיר ועל הנמל. העליה היא ברכבל, שהמפעילים יכולים לעצור את תנועתו לחלוטין כדי לאפשר לנוסע המתנייד בכיסא גלגלים לעלות לקרונית בבטחה. חשוב לציין, שהשביל המוביל מתחנת הרכבל למבצר שעל פסגת המונטז'ואיק עשוי אבני ריצוף עגלגלות הגורמות לכיסא להתנדנד והגישה לשם מותאמת אך ורק למי שמוכנים לכך. לאחר שחזרנו ברכבל לתחנת המוצא ממנה עלינו לפסגה לקחנו אוטובוס לכיכר אספניה וסיימנו את הסיור במופע המזרקות המרהיב.

בגשם עם איתי ובמופע המזרקות

ככלל ברצלונה נגישה מאוד לכסאות גלגלים, הנסיעה באוטובוסים המותאמים לנכים מאוד נוחה והנהגים אדיבים מאוד, ותמיד מוכנים לסייע. חלק מתחנות המטרו מצוידות במעלית המיועדות לנכים תחנות אלו מסומנות בצורה ברורה על ידי סמל כסא הגלגלים וכל הזמן מתאימים תחנות נוספות. בקווים אחדים יש רמפה בחלקו הקדמי של הרציף המאפשרת כניסה קלה ונוחה עם הכיסא או ירידה מן הרכבת לרציף. חשוב להקפיד להיכנס לקרון הראשון. בקווים אחרים מתגאה העירייה בכך שהם מותאמים לחלוטין לנכים, אבל כשמגיעה הרכבת מסתבר שמפלס הקרון אינו תמיד באותו גובה כמו הרציף.

הקו אכן מותאם לנכים, אבל רק אם באתם בכיסא מכני ויש מי שדוחף אתכם פנימה. או במידה שאתם מוכנים להעביר את הכיסא למצב ידני ולהיעזר במישהו לצורך עליה לקרון. זהו תמרון לא פשוט אבל אפשרי, יש לשים לב שהגלגלים הקטנים של הכסא החשמלי מאחור לא יתקעו במסילות של הדלת ולעכב את העלייה או הירידה.

למדנו שסיור עם כסא גלגלים לוקח יותר זמן מאשר סיור רגיל כי לפעמים צריך למצוא את המסלול המתאים להגיע לכל מקום ולפעמים זה מאריך את הדרך, גם הזמן המוקדש לביקור בשירותים יכול להיות ארוך יותר וצריך למצוא את המקומות הנגישים והמתאימים וגם את אלה למדנו להכיר. אני מזמין אתכם לכתוב אלי בכל עניין שאלה או בקשת מידע. להתראות בברצלונה.

תודה לחיה ותודה למיכל שסייעה וכל הזמן הציעה לנו ממתקים וצ'ופרים.