ראשית למטייל בכסא ממונע, אם אתה טס עם אל-על עליך לדעת האם הבטריה היא יבשה או רטובה ולהשיג אישורים על כך מהחברה המשווקת את כסא הגלגלים. בנוסף, עליך לדעת כיצד לנתק ולחבר את המצבר של הכסא, כי לא ניתן להכניס את הכסא לתא המטען ללא ניתוק המצבר. כמו כן בהגיעך ליעדך, כמו ברלין, הצוות שם יודע רק כיצד להביא אותך בכסא רגיל לכסא הממונע הנמצא באיסוף המזוודות ולא ידוע להם כלום על חיבור וניתוק המצבר למרות שבאל-על מבטיחים שיש אנשים מקצועיים כאן ושם היודעים לטפל בכך.
ברלין עיר נגישה להפתיע. בכל אתרי התיירות מקדמים את הנכה לראש התור או מובילים אותו למעלית המביאה אותו לתוך האתר עצמו, כגון האנדרטה לשואה שלמי שלא יודע יש מוזיאון תחתיה ואליו מובילות מדרגות, לנכים מעלית צדדית המגיעה עם מלווה שמעלה אותך ומוריד אותך.
באתר של הרייכסטאג הכרטיסים נקנים מעבר לכביש, דיילת שאחראית על התור תוביל אותך לראש התור ושם ישתדלו לתת לך את שעת הסיור הנוחה לך ביותר, כמובן באם היא לא מלאה. בהגיעך בשעת הסיור, לאחר בדיקה בטחונית נרחבת יוביל אותך אדם ספציפי למעלית שיורדת קומה אחת יותר מהרגיל כדי לאסוף אותך ורק אז אוספת את שאר המטיילים. באתר עצמו יש מסלול ספירלי ללא מדרגות בו הולכים עם אוזניות בהן מקבלים תיאור על הנוף ועל הבניין עצמו.
במוזיאונים הנכה משלם מחיר מלא אך המלווה שלו נכנס חינם.
הבעיה היחידה היא בארמון סנסוסי אשר בפוטסדאם, שם בשביל להיכנס לארמון צריך המלווה להעלות את הנכה ברמפה הידראולית ע"י מנואלה ידנית, אותי התנדב להעלות אחד האורחים האחרים כי לאשתי זו היתה משימה בלתי אפשרית.
במטרו וברכבת העילית וכן באוטובוסים יש להמתין בחלק הקדמי של התחנה, כי במידה ולא ניתן להיכנס לרכבת בשל הבדלי גבהים עם הרציף הנהג ייצא ויוציא רמפה וגם ישאל לאיזו תחנה בכדי להוציא גם שם רמפה. בכל תחנה יש רמפה ניידת נעולה ליד הרמזור לפניו אמור להיעצר הקטר.
באוטובוסים הנהג קם ופותח רמפה בדלת השנייה ובמקום בו צריך להיות כסא הגלגלים ישנו כפתור גדול עם ציור כסא גלגלים עליו לוחצים כשרוצים לרדת. כל האוטובוסים בזמן עצירה בתחנה מקבלים נטייה עם ירידת גובה כלפי המדרכה בכדי להקל על הנוסעים לעלות עליהם.
יש לבדוק היטב בתחנות המטרו, הנקראות בברלין uban, האם ישנה מעלית בתחנה וזאת ניתן לראות במפת התחבורה בה מסומנות מעליות ליד התחנות.
נתקלתי כפעמיים במקרים בהם המעליות בתחנות הרכבות העיליות לא עבדו עקב שיפוצים ואז נאלצנו לחזור או להתקדם תחנה ולאלתר.
לציין, בברלין רבתי, מה שמכונה אזורים
A ו- B, נכה נוסע חינם בכל כלי התחבורה. לאזור C יש לשלם.
העיר מונגשת גם באזורים הפחות מרכזיים. חנויות ומסעדות ברובן הגדול ביותר מונגשות, ברוב הגדול של החנויות בעלות קומותיים ומעלה יש מעלית לנכים.
לא בדקתי נגישות שירותים למעט בחנויות הגדולות.
אם בשירותים עסקינן, נכים לא משלמים על שירותים, האחראית על השירותים תפתח את התא המיועד לנכים, שם הדלת אוטומטית ונפתחת ונסגרת עי לחיצת כפתור בלבד.
טיול מהנה!
