היערות, הפארקים והחניונים של קרן קימת לישראל פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום. אכן, רבים מבלים באתרים אלה. אבל, מגזר אוכלוסייה גדול וחשוב בישראל, הסובל ממגבלות גופניות, מתקשה לטייל בחיק הטבע. מדרגת סלע קטנה, דרך עפר, מעבר צר, או שיפוע מדרון – שאדם רגיל כלל אינו משגיח בהם – הם מכשול בלתי עביר לאחרים. קרן קימת לישראל גאה על כך שפעילותה מבטאת מודעות לצרכיו המיוחדים של ציבור גדול וחשוב.
צפו במפה לאתר אי ירוק – פרויקט אתרי קק"ל נגישים לאנשים עם מוגבלות
1. יער המלאכים-שחריה
יער המלאכים-שחריה משתרע על פני 7,000 דונם. היער שוכן כ-4 ק"מ ממזרח לקריית גת. קק"ל טיפחה ביער דרכי עפר נוחות, המוליכות לחניונים רבים ולמתקני נופש פעיל. דרך היער הראשית מתחילה בכניסה ליער והיא חד-סיטרית וסלולה לכל אורכה. הדרך מקיפה את היער במסלול טבעתי וחוזרת לנקודת המוצא. תחילה הדרך עוברת בחניון עמק החרובים. היא ממשיכה לבית היערן, שלידו הקימה קק"ל את החניון המרכזי ביער ומגדל תצפית. מהחניון המרכזי הדרך ממשיכה לחניון הנופש הפעיל. אחר כך היא מגיעה למצפור הצופה דרומה, והיא מסיימת את המעגל ליד הכניסה ליער. הדרך מסומנת ירוק.
החניון המרכזי, ליד מגדל התצפית (אינו פעיל), נגיש לנכים. בחניון הציבה קק"ל שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני ספורט ושעשועים. פסלים מיוחדים, מצופים בפיסות קרמיקה צבעוניות בצורת נמלה, חרגול ולטאה, הם מתקני משחק לילדים. הפסלים מותאמים במיוחד לבעלי קשיים מוטוריים וללקויי ראייה. הפסלים, פרי יצירתו של האמן רוסלן סרגייב, הוצבו ביער בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי.
איך מגיעים? הבאים מגוש דן והצפון או מאזור באר שבע יגיעו לצומת פלוגות ויפנו מזרחה (כביש 35). הכניסה ליער נמצאת כ-4 ק"מ ממזרח לקריית גת (בין סימני ק"מ 23–24). הבאים מאזור ירושלים ייסעו לבית שמש וימשיכו לבית גוברין (כביש 38). מבית גוברין יש להמשיך מערבה, לכיוון קריית גת (כביש מס' 35), עד לכניסה ליער.
2. פארק אופקים
פארק אופקים ניטע בגדת נחל אופקים. למרות כמות המשקעים הזעומה שבאזור, יצרה כאן קק"ל יער ירוק המשתרע על 500 דונם. במרכז הפארק מתנשאת מצודת פטיש. ערוץ נחל אופקים חושף בהתחתרותו מי תהום גבוהים והפארק עצמו הוא אתר נופש נחמד, נעים ונגיש.
דרך הכניסה הראשית ליער מובילה היישר אל החניון המרכזי של הפארק, השוכן בלב מדשאות ירוקות. החניון נגיש ושבילים נוחים מובילים אל חלק משולחנות הפיקניק. סמוך לחניון יש ברזי מים ושירותים נגישים.
במדשאת הפארק מתנוסס פסל בדמות ציפור גדולה, מעשה ידיהם של האמנים רוסלן סרגייב ואיגור סרני. מצוואר הציפור יורדות שתי מגלשות. ילדים ומבוגרים, גם בעלי מוגבלויות פיזיות, יכולים לטפס ולגלוש. מתקני הספורט שבחניון נגישים גם הם.
קק"ל ביצעה את פרויקט ההנגשה בשיתוף הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי ובתרומת ארגון נשות "הדסה".
"דרך המערה" – דרך כבושה היטב המתאימה לכל רכב (סימון כחול), מובילה למערת אל-ג'ריר. המערה עצמה אינה נגישה, אך אפשר להתבונן בה מבחוץ. אורכה כ-40 מ' וגובהה כ-6 מ'. החוצבים הותירו בתוך המערה חמישה עמודי סלע גדולים, שתומכים בתקרה לבל תתמוטט. המערה נוצרה בחציבת אדם. בתקופה הביזנטית חצבו בה אבני בניין. בסוף המאה ה-19 שימשה המערה כמקום מגורים זמני לחיל המשמר, שהמתין להשלמת בניית המצודה בראש הגבעה, היא מצודת פטיש.
אפשר לנסוע ברכב למצודה (סימון ירוק). השלטונות העות'מאניים בנו אותה בשנת 1894 כמרכז מנהלי, כדי לנסות ולהשליט סדר בסכסוכי הדמים שפרצו בין שבטי הבדווים.
איך מגיעים? מצומת גילת, הנמצא על כביש באר שבע–נתיבות (כביש מס' 25), נוסעים מערבה כ-4 ק"מ עד לכניסה לעיר אופקים. נוסעים דרומה לאורך הרחוב הראשי (רחוב הרצל) ופונים שמאלה ברחוב החיד"א, המוביל היישר לשער הפארק. בכניסה לפארק מקדמת את פני הבאים כיכר ספרא, ובה פסל הפרח הצבעוני.
3. חניון נח'אביר ביער בארי
חניון נח'אביר שוכן במקום שבו עלה קיבוץ בארי על הקרקע. במקום נותרו על עומדם בית הביטחון של הקיבוץ ומגדל המים. מסביב עוד אפשר להבחין בתעלות הקשר שהקיפו את הקיבוץ הצעיר.
בחניון סללה קק"ל שביל מעגלי נגיש באורך 350 מ'. הבטון צבוע בצבע דומה לאדמת הלס המאפיינת את האזור והוא עובר כולו בצל עצי אורן. סמוך לנקודת המוצא נמצאים שירותים ביולוגיים נגישים.
מנקודת המוצא השביל מגיע לאחר כ-30 מ' לצומת. סמוך לה יש שני שולחנות נגישים. פונים ימינה וממשיכים במורד השביל. בצדו התקינה קק"ל מתקני כושר גופני. לקראת סופו, השביל עולה מעלה כלשהו ומגיע לברזייה נגישה ולשני שולחנות נגישים נוספים. מכאן אפשר לצאת לכביש או לשוב עוד כ-100 מ' לנקודת המוצא.
איך מגיעים? נוסעים בכביש 232 לקיבוץ בארי ופונים מערבה בכביש הגישה לקיבוץ. לפני שער הקיבוץ פונים ימינה בדרך סלולה. נוסעים כ-1.5 ק"מ ובצומת פונים בסעיף הימני, המגיע לאחר כ-1.5 ק"מ נוספים לחניון.
4. חורשת קק"ל במצפה רמון
חורשת מצפה רמון עברה לאחרונה שדרוג, שהפך אותה למקום בילוי וחניה נגיש. בחורשה הוותיקה, מקום הצל היחיד במרחב, הציבה קק"ל שולחנות נגישים וסידרה שבילים המובילים אליהם מרחבות חניה נגישות. במקום יש ברזיות ומתקני ספורט נגישים גם הם.
החורשה היא מקום יציאה אידיאלי לטיולים בסביבה הקרובה. ניתן לטייל בטיילת של מרכז המבקרים, השוכנת על שפת המכתש ממש. חלקים ניכרים ממנה, אלה הסמוכים למרכז המבקרים, נגישים. אל תחמיצו את מרפסת התצפית התלויה מעל תהומות מכתש רמון ומעניקה תצפית מרהיבה.
איך מגיעים? חורשת קק"ל נמצאת בכניסה הצפונית למצפה רמון, צמוד לצדו המזרחי של כביש 40.
5. חניון הרועה בשדה בוקר
חניון הרועה הוא בסיס יציאה מצוין לפני שמבקרים בצריף בן גוריון ובאחוזת הקבר של פולה ודוד בן גוריון, הצופה על נחל צין. שני אתרים אלה נגישים.
חניון הרועה, השוכן בצל עצי אשל, מצויד בשולחנות ובשבילים נגישים המוליכים אליהם. יש גם שירותים, ברזיות ופחי אשפה נגישים.
קק"ל הקימה את החניון בשנת 1957. החניון מנציח את זכרה של ברברה פרופר, רועה משדה בוקר שנרצחה בשנת 1952 סמוך למקום שבו ניטעה החורשה.
איך מגיעים? חניון הרועה נמצא צמוד לצדו הצפוני של כביש צומת חלוקים–מצפה רמון (כביש 40), מול כביש הגישה לצריף בן גוריון, ליד סימן ק"מ 133.
מידע באדיבות: יחיאל כהן, פנינה צייזלר, שלי בן ישי, לאה פדידה, ישי סוקר, מיכאל ויינברגר ואבירם צוק- מקק"ל
צילום: יעקב שקולניק
מפה: באדיבות רונן טלמור – אגף היעור קק"ל
הכתבה פורסמה באתר מגזין הטיולים אי ירוק של קק"ל
