Skip to main content

חניות נכים בבת ים

לעיריית בת-ים יש מדיניות קשוחה ופורמליסטית בנושא סימון חניית נכה ליד הבית או מקום העבודה. יש גם בעיה ביחס לתג "משולש"

 

יש תלונות מפורטות, והיו התכתבויות ושיחות עם בכירים בעירייה, בעיקר מר מאיר הוני. להלן עיקרי הדברים (גם בנושאים קשורים).

*. בספטמבר 2006 נודע שפקחי עירייה רושמים דוחות לבעלי תו "משולש" שחונים בחניית נכים ציבורית (ליד מרכז קניות, למשל). למיטב ידיעתנו, עיריית בת-ים היא הראשונה שנוהגת כך. כדאי לזכור שיש בעלי "משולש" שנזקקים לקביים, מכשירי הליכה או פרוטזות, כך שאי אפשר להכליל ולומר שהם לא "משותקי רגליים". בשיחה עם בכיר בעירייה נאמר שהפקחים רושמים דו"ח בנסיבות האלה רק כשהם רואים שמהרכב יצא נהג "בריא". הובהר לו יש נכים וחולים עם פגיעות פנימיות שלא מאפשרות הליכה למרחקים, אך גם לא מתבטאות בצליעה, למשל. הוא לא השתכנע, אך הבטיח שקיים הליך פשוט לערעור וביטול דוחות… ברור שאנחנו לא מעודדים ניצול לרעה של תג הנכה ע"י קרובים / חברים.

*. מקומות חניה לנכה (עם תו "משולש") ליד ביתו מסומנים בתמרור לבן עם מספר הרכב (א'44), לא ב"כיסא גלגלים" (ג'43 שהפך ל- 437). טענת העירייה (בגיבוי משרד התחבורה, לכאורה) היא שתמרור ג'43 (הפך ל- 437) נועד אך ורק ל"משותקי-רגליים".

*. המשטרה טוענת לקושי באכיפת תמרור א'44. קצין בכיר אומר שלפקחי עירייה יש סמכות לאכוף אותם. העירייה טוענת שנציגי המשטרה מאשרים תמרורי א'44 בוועדת התימרור, כך שלא ברורה התנגדותם לאותם תמרורים בראיונות לתקשורת ובהתכתבויות. הנושא עלה גם בישיבה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביולי 2006 וגם במקומון "חולון-בת ים" מספטמבר 2006.

*. העירייה מבטיחה לתת מענה של 24 שעות ביממה לקריאות של נכים שמקום החניה שלהם נתפס. טוענים שהקנס מספיק להרתעה, לא גוררים.

*. באמצע 2006 העירייה פתחה במבצע לבדיקה מחדש של זכאות בעלי תמרור חניה לנכה ליד הבית. אחד המניעים היה דו"ח חריף של מבקר העירייה. בהמשך פורסמו מחאות של ארגוני נכים והגיעו תלונות.  

באוקטובר 2007 הגיעה התשובה הבאה מסגן ראש העיר דאז, מר מאיר הוני,  לפעיל נגישות מקומי:

ידיעה נוספת על צימצום חניות נכים "פרטיות" הופיעה ב"ידיעות חולון" (27.6.2008). לעומת זאת, ב"זמן חולון בת-ים" (30.5.2008) נאחזו במקרה של תמרור שנשאר אחרי מות הנכה כהוכחה לצורך בבדיקת החניות.

במאי 2009 קיבלנו תלונה שנאמר בה, בין השאר:

"אימי רכשה רכב לפני כשנה בעזרת מחלקת הניידות של ביטוח לאומי עקב נכות של 80% ניידות לצמיתות. אימי גרה ברחוב בו מצוקת החנייה נוראית ובעקבות כך היא לא לוקחת את הרכב כמעט אף פעם מחשש שלא יהיה לה חניה ולא תוכל לחזור הבייתה מכיוון שיש לה בעיה עם הליכות ממושכות עקב הנכות. במשך שנה אנחנו בהתכתבות ושיחות עם עירית בת ים ממנהל מחלקת החנייה ועד לסגן ראש העיר. לטענתם זה לא תלוי בהם אלא בוועדה מסויימת שהם לא אומרים כמובן למי צריך לפנות והתשובות שקיבלנו מהם לקוניות לחלוטין – בנוסף הם מציינים בתשובתם בכתב שאימי לא עומדת בקריטריונים של 80 אחוזי נכות של ניידות…".

אנחנו מוחים בתוקף על העובדה שהעירייה מביעה אי-אמון בוועדות הרפואיות של מדינת ישראל וממציאה קריטריונים מקומיים לאחוזי נכות.

באוגוסט 2009 התפרסמו 2 ידיעות בגיליון אחד של "ידיעות בת-ים" בנושא הזה (אחת מהן משוכפלת ב- MYNET). מר הוני עדיין מתעקש על סף של 80% ומתכוון לבטל חניות נכה שכבר סומנו.

ב- 18.10.2009 יצא (בעקבות פנייתנו) מכתב מנציבות השוויון לראש העיר עם בקשה לבחון מחדש את הקריטריונים להצבת תמרור לנכה.

ב- 18.12.2009 התפרסם ב"ידיעות בת-ים" שהעירייה מונעת הצבת תמרורי חנייה לנכה אפילו בשטח בניין פרטי. במקרה המתואר שם, של גב' מלכה ברזילאי, הייתה הסכמה של השכנים, אך העירייה טוענת שנחוץ אישור של וועדות. העירייה טרחה אף לשלוח פקח שהוריד את התמרור. הכתב העלה השערה שבעירייה חושבים שתמרורי נכים פוגעים בחזות העיר…

 

בספטמבר 2011 מגיעה תלונה על עיכובים של חודשים ארוכים בסימון חניה למשתמשת בואן ובכיסא גלגלים ממונע. על פי כל קנה מידה אין ספק בזכאות, אך הבירוקרטיה עובדת לאט…

 

בספטמבר 2011 מתפרסם פסק דין בבית המשפט של עניינים מקומיים בבת-ים בנושא דו"ח לבעל תג "משולש" בתמרור ג'43 / 437. השופט אלקלעי קבע חד-משמעית שהחקיקה הראשית (חוק החניה לנכים) גוברת על חקיקה משנית (פקודות התעבורה, לוח התמרורים החדש) ולכן מותר לבעל תג "משולש" לחנות בחניית נכים. ראו תיק ת.פ. 1133/11 (מדינת ישראל נגד גניש רפאל).

 

במאי 2014 מתפרסם סיפור אכזרי במיוחד באתר MAKO: "עיריית בת ים חוסמת חנייה של נכה עם פחי זבל". מהתמונות וממה שלא נכתב בכתבה אפשר לציין נקודות מרגיזות נוספות:
*. התמרור לא כולל את "437" (לשעבר ג43). זה פחות ברור וגם מכביד על האכיפה.

*. בעיר גדולה כמו בת-ים אפשר היה לצפות שיפעילו גרר כדי לפנות חניות נכים ממי שחונה שם ללא תג נכה.

אנחנו מקווים שהתערבות התקשורת תעזור לשפר את התנהלות העירייה.


ב- 21.5.2018 שודרה בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל תלונה קשה של אבא לילד עם אוטיזם שהעירייה סירבה לסמן לו חניה ליד הבית. בלחץ התוכנית ובהתחשב בתיקון לחוק החניה לנכים, החניה סומנה, אך לחצי שנה בלבד. תגובת העירייה: "אנחנו עורכים בדיקה מקיפה אודות הקצאת חניות במסגרת יישום חוק החניות החדש". 

 


אנחנו מוטרדים מהרושם שנוצר, לפיו העירייה מנסה ליישם "רפורמה" בהתייחסות לתג נכה במקום להמתין למחוקק הארצי. פרנסי העיר מתרשמים מהקלות שבה אפשר היה פעם להשיג "משולש" ומתופעת הזיופים והשימוש בתג ע"י קרובים של הנכה. במקום להתמודד עם העבריינים האמיתיים בהקשר הזה (מי שחונים בחניות נכים ללא תג, זייפני תג נכה ומי שעושה בתג חוקי שימוש אסור), הם מחמירים את היחס לנכים "אמיתיים". אחד הצעדים בדרך לפתרון הוא הגבלת סמכויותיהן של הרשויות המקומית לחוקק חוקי-עזר שחוזרים על חוקי המדינה או סותרים אותם. נחוץ עדכון של חוק החניה לנכים (בלי קשר ל"רפורמה" התקועה) שיקבע את הקריטריונים לזכאות לתמרור וישאיר לרשויות המקומיות את הסמכות לקבוע את מקום התמרור בלבד. חקיקה כזאת אכן התבצעה ב- 2017, אך העירייה ממשיכה להערים קשיים כפי שרואים בתלונה לעיל ממאי 2018.


 

מידע נוסף וקישורים

 

 

 

מאמרים נוספים בנושא

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן