חדשות

לכ'  מנהל

הדיור הממשלתי

משרד האוצר

הנדון: אי כיבוד חוק החניה לנכים במשרדי ממשלה.

עמותת "נגישות ישראל" פועלת לקידום הנגישות והשתלבותם בחברה של אנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם על מנת שאלה יוכלו לחיות בישראל בשוויון, בזכות, בכבוד ובמקסימום עצמאות.

מגיעות אלינו תלונות קשות לפיהן דווקא ליד מוסדות ציבור ממשלתיים יש מצוקה קשה של חניה לנכים ודרישה לתשלום שנוגדת את החוק. הדוגמאות הבולטות לכך הן קריות הממשלה בחיפה, פ"ת ות"א. בנוסף אף בחלק מהמקומות החניות שנועדו לנכים הוסבו (בלחץ עובדי המשרדים) לחניה לעובדים וחלק נמסרו לזכיינים והפכו לחניה בתשלום.

נושא התשלום נוגד במפורש את חוק החניה לנכים (1993, תיקון בתוקף מ- 2005) שכולל את הפיסקה הבאה:

"4ב.  פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי (תיקון: תשס"ה)

מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות. …..

"תשלום" – לרבות שיפוי בעד תשלום".

נוסח דומה קיים גם בפרק הנגישות (לחוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות) שעבר בכנסת ב- 2005. יש גם הוראה מפורשת של החשב הכללי (מ- 2006) ונייר עמדה של נציבות השוויון מ- 2005. מבקר המדינה התייחס לנושא ב- 2007 ולא ראינו שינוי לטובה מאז. מתפתח מצב קשה מאד גם בחניה לנכים בחלק מבתי החולים הציבוריים, בניגוד להוראה מ- 1988 (שלמיטב ידיעתנו עדיין בתוקף).

בחלק מהמקרים קיבלנו תשובה שיש חניות נכים בחינם ברחוב ולכן החניון איננו "הגישה הנגישה היחידה". בפועל חניות אלה מעטות מאד, לפעמים רחוקות מהכניסה למבנה ונתפסות כבר בתחילת יום העבודה. בעל תג נכה שמגיע לסידורים במהלך היום נאלץ לחנות בתשלום או להמר על פרשנות של שוטר / פקח לחוק החניה לנכים.

בשנה האחרונה התקבלו שתי החלטות בנושא הזה בבתי המשפט (בעניין חניון טרמינל 3 בנתב"ג ובעניין מרכז הירידים). התלונות ממשיכות לזרום ויש לחץ להשיג פסקי-דין דומים.

אבקשכם לקבל החלטה ולהמציא נהלים, לעדכן חוזי התקשרויות כך שאדם עם מוגבלות לא ישלם בעד חניה בבואו לקבל שרות במשרדי ממשלה כמוגדר בחוק.

להתייחסותכם אודה

בכבוד רב,