היום התחיל בחלוקת שכבה לקבוצות שעברו הרצאות "א' ב' של נגישות" בכיתות מקבילות. בהרצאות נחשפו התלמידים למושגי היסוד בעולם הנגישות, הכירו ולמדו על מוגבלויות שונות ומשמעותן וגילו את משמעות הנגישות על פניה השונים – החל מנגישות פיזית, נגישות השירות ואף הנגישות שנוגעת ביחסים בין אדם לחברו.
בתום ההרצאה, בקבוצות קטנות, עברו הכיתות בין תחנות חווייתיות שונות (מוגבלות בשמיעה, מוגבלות בראייה, מוגבלות בניידות, מוגבלות קוגניטיבית ושפת הסימנים). בכל תחנה זכו התלמידים להכיר באופן אישי אדם עם מוגבלות, שפרש בפניהם את חייו עם מוגבלות – הקשיים, ההתמודדויות, ההצלחות ויותר מהכול 'כיצד אנחנו יכולים לעשות אחרת?'. בנוסף בכל תחנה חוו התלמידים 'מהי המשמעות של להיות בעל מוגבלות?' – הם עברו מסלול מכשולים על כסאות גלגלים, חוו טעימות עיוורות של גלידה, גילו את העולם הקוגניטיבי דרך קופסא שאינה קלה לפתיחה, חוו את עולמם של לקויי השמיעה ואף עברו סדנא מזורזת בשפת הסימנים.
בסוף היום התכנסה השכבה לסיכום היום שהפך ליצירה משותפת ומרגשת של מדריכי התחנות. וכלל הופעה קסומה ומרגשת של לי ששון (מדריכת תחנת המוגבלות קוגניטיבית) ששרה שיר שכתבה, בזמן שסמי סירואה (מדריך תחנת שפת הסימנים) תרגם את השיר בשפת הסימנים ואילנה לשם (מדריכת תחנת המוגבלות קוגניטיבית) ניגנה על גיטרה. ולבסוף ביצע סמי סירואה עם כלל התלמידים את השיר "לתת" בשפת הסימנים – "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים".
הנוער שפגשנו היה נוער רגיש, איכותי, סקרן ומכבד שהפך את הפעילות לחוויה אמיתי לא רק למשתתפים אלא גם לצוות שהעביר את הפעילות – צוות שמשלב בתוכו אנשים עם מוגבלות שדיווחו באופן גורף על התעניינות ושיתוף פעולה יוצא דופן של בני הנוער במהלך הפעילות.
מיכל רימון, מנכ"לית העמותה: "עמותת נגישות ישראל החלה לפעול כבר לפני מספר שנים בשיתוף פעולה עם נציגי רמת השרון ובראשם דליה רצון. מדי שנה מצליחה דליה להוביל ברמת השרון פעילויות מעוררות השראה המסייעות לנו כעמותה בהפצת המסרים החשובים הללו בכל הארץ. אין לי ספק שהזרעים שנזרעים ברמת השרון בכלל ובתיכון אלון בפרט יסייעו לחינוך דור של בוגרים רגישים ופתוחים יותר לקבלת השונה ועל ידי כך דור שיוכל לאפשר שילוב אמיתי וטבעי של אנשים עם מוגבלות בתוכו".
תודה רבה לדליה רצון, אורנה פולצ'ק, אסף איכילוב
