חדשות

שאלה:

מה חשוב לדעת על הנגשת בתי ספר – הן בהיבט החינוכי והחברתי והן בהיבט החוקי וההנדסי?

הנגשת מערכת החינוך משלבת בין מהלך חברתי-תודעתי לבין חובות תשתיתיות קשיחות על פי חוק:

• הפילוסופיה החינוכית (עמותת "נגישות ישראל"): מפעילה בבתי ספר ובתנועות נוער תוכניות לניפוץ סטיגמות ושבירת "קיר הזכוכית" כלפי אנשים עם מוגבלות. התוכניות מבוססות על שלושה עקרונות: "עד שתחווה לא תבין" (סימולציות חווייתיות של מוגבלות), שיח פתוח עם מדריכים עם מוגבלות (שאילת שאלות "שלא נעים לשאול"), ו"אפקט הגלים" (הפיכת הנוער לשגרירי נגישות במשפחה ובקהילה).
• החובה החוקית והאחריות: חובת ההנגשה בבתי ספר קיימים (למעט גנים) חלה על בעל מוסד החינוך (הרשות המקומית בחינוך הרשמי, או הגוף המפעיל בחינוך המוכר/פטור). ההתאמות מתרכזות ב"בניין מרכזי" (מבנה העוגן של המוסד הכולל מעבדות, ספריות וכדומה) ומחויבות לעמוד בתקנים הישראליים הרלוונטיים (ת"י 1918 ות"י 2481).
• תשתיות פיזיות והנדסיות: כל חלקי המוסד חייבים להיות מחוברים ב"דרך נגישה" ורציפה. במבנים בני יותר מקומה אחת חובה להקים פיר מעלית נגיש (מטיפוס 2) מקומת הכניסה. כמו כן, חובה להתקין בקומת הכניסה שני תאי שירותים נגישים (לנשים ולגברים, או לפי ההפרדה המגדרית במוסד) במרחק אופקי מרבי של עד 80 מטרים ממרחבי הלימוד.
• תחזוקה והוראות מעבר: הבעלים מחויב לשמור על תקינות וזמינות המתקנים בכל עת שהמוסד פעיל, וחל איסור מוחלט להסב אותם למטרות אחרות (כמו מחסן). עם זאת, התקנות כוללות הוראות מעבר המכירות תחת תנאים מסוימים בתשתיות קיימות (כמו דרך נגישה קודמת או פיר מעלית קטן מטיפוס 1) כעומדות בדרישות החוק.

למחלקת חינוך של נגישות לחץ כאן

לפרטים מלאים על הזכויות לחץ כאן