מקור: "המשמר הארחי", רדיו 99
.jpg)
גיא מרוז: אנחנו מדברים על כרמלה, בוקר טוב כרמלה
כרמלה: בוקר טוב
גיא מרוז: מה שלומך?
כרמלה: בסדר
גיא מרוז: ואת כרמלה לא סתם, את כרמלה אימא של דנה
כרמלה: אני כרמלה אימא של דנה
גיא מרוז: נכון
כרמלה: ופעילה בנושא של נגישות בהתנדבות
גיא מרוז: בסדר
אורלי וילנאי-פדרבוש: ודנה, אנחנו רק נזכיר במשפט, הייתה לה בעיית נגישות ברכבת, דנה היא פגועת שיתוק מוחין, מתניידת בעזרת הליכון והרכבת אפשר להגיד טיפה מתעללת בה, אפשר להגיד את זה ככה
גיא מרוז: מתעללת זה קצת מוגזם אלא מתנהגת בצורה לא נאותה עלילתית
אורלי וילנאי-פדרבוש: או.קיי.
גיא מרוז: כן
כרמלה: כן, בלי כוונה
גיא מרוז: ללא שום כוונת זדון
כרמלה: המטרות הן טובות
גיא מרוז: בודאי
כרמלה: אבל האפשרויות הן פחות. בעקבות השיחה שהייתה לנו אתכם , התקיימה פגישה מאוד טובה יחד עם מנהל מנכ"ל, הסמנכ"ל של חטיבת הנוסעים ברכבת, מר משה אמסלם, עם כל הנציגים שלו ומטעמנו הגיעו נציגים מעמותת כיוונים שזה עמותה לצרכי, לקידום צרכים
אורלי וילנאי-פדרבוש: מיוחדים
גיא מרוז: נשמע כמו ממש כאילו פסגה באנאפוליס כן
כרמלה: כן, זו באמת הייתה ממש פגישת פסגה, עמותת כיוונים, היו שם, השתתפו מספר נערות במצבה של דנה פחות או יותר, דנה, אנה ושירן, ממטה מאבק הנכים הצטרפו גם יואב קריים וישראל
אורלי וילנאי-פדרבוש: יפה, יואב מקסים
כרמלה: וישראל
אורלי וילנאי-פדרבוש: ובשורה התחתונה מה?
גיא מרוז: הנה, בואו נשמע את משה אמסלם
כרמלה: ומשה אמסלם כמובן
אורלי וילנאי-פדרבוש: רגע משה אתנו כרמלה
גיא מרוז: רגע, בוקר טוב משה
אורלי וילנאי-פדרבוש: בוקר טוב משה אמסלם, מנהל חטיבת נוסעים ברכבת
כרמלה: כן
משה אמסלם: שלום, בוקר טוב
אורלי וילנאי-פדרבוש: בוקר אור, אז מה המסקנות, מה השורה התחתונה של הפגישה הזאת?
משה אמסלם: קודם כל במסגרת הפגישה כמובן הדבר הראשון זה לנסות ולטפל בסוגייה של דנה ואכן כך עשינו, הגענו לפתרון סביר שמקובל על כולם
אורלי וילנאי-פדרבוש: שהיא תקבל גם מעלון למרות שהיא לא מרותקת לכסא גלגלים על המסייעת להליכון
משה אמסלם: לא, לא, לא בצורה של מעלון, אנחנו פתרנו את זה בצורה אחרת, מקובלת גם על דנה וגם על אימה, אם כרמלה תרצה לפרט אני אין לי התנגדות
אורלי וילנאי-פדרבוש: כרמלה, אפשר לפרט?
כרמלה: כן, בעצם החוק למעשה אומר שעל הרמפה אסור לעלות עם, רק עם כסא גלגלים, והפתרון הוא שלדנה וחבריה שלא נמצאים על כסא גלגלים רוב הזמן הם אמורים להגיע לתחנה, לעלות על כסא גלגלים, להכניס אותם לרכבת ורק אחר כך להוריד אותם, להושיב אותם בביטחון ורק אחר כך לרדת ולהמשיך
אורלי וילנאי-פדרבוש: יפה וזה מניח את דעתכם?
כרמלה: זה מניח את דעתנו בהחלט אבל זה בתור פתרון אה
אורלי וילנאי-פדרבוש: ודאי
גיא מרוז: זמני
כרמלה: זה פתרון זמני, השאיפה שלנו כמובן שכל, כל מוגבל, כל נכה יוכל לעלות בצורה רגילה על רמפה אם היא תהיה תקינה והיא תהיה טובה לא כמו שכרגע מה שאנחנו שומעים לגבי הרמפות
גיא מרוז: מר אמסלם כמה זמן הזמני יהיה זמני?
משה אמסלם: סליחה?
גיא מרוז: כמה זמן הזמני יהיה זמני?
משה אמסלם: קודם כל זה במסגרת של פתרונות רבים שאנחנו מגבשים בתקופה האחרונה להגביר את הנגישות של כל אדם עם מוגבלויות שינסה ושירצה לנסוע ברכבת. מבלי קשר למקרה של דנה אני נתתי הוראה שבוע שעבר לקנות עוד 50 מתקנים שיהיו בכל הרכבות
אורלי וילנאי-פדרבוש: רמפות
משה אמסלם: שישפרו את הנגישות של אנשים מוגבלים
אורלי וילנאי-פדרבוש: יפה אז
כרמלה: יפה
משה אמסלם: בתוך הרכבת
אורלי וילנאי-פדרבוש: מעולה, אז רמפות יהיו אני מניחה
גיא מרוז: אין כמו הרכבת
כרמלה: אם יהיו רמפות, אז , כן , אז זה יפתור
אורלי וילנאי-פדרבוש: משה
משה אמסלם: כן
אורלי וילנאי-פדרבוש: אנחנו מאוד מודים לך על ההתגייסות המיידית ועל הפגישה הזאת שקיימתם לבקשתנו
גיא מרוז: אין כמו רכבת, תראי
משה אמסלם: אני מודה לכם גם
אורלי וילנאי-פדרבוש: תודה רבה וכרמלה שהכל יעבור בקלות
כרמלה: כן אני רוצה רק להוסיף דבר נוסף, שאנחנו, יש דברים שהם לא ברמה
גיא מרוז: בקצרה בבקשה
כרמלה: כן, שהם לא ברמה הזו שזה עניין של התיאום רכבות, שנדרשים 12 שעות על מנת לתאם
גיא מרוז: להודיע כן
אורלי וילנאי-פדרבוש: נכון
כרמלה: לפי החוק אמורים להודיע
אורלי וילנאי-פדרבוש: בזה כבר ניסינו לטפל
כרמלה: ולא לתאם ומה שקורה עם דנה שהיא כרגע בצבא היא צריכה לצאת ל-6 שעות חופש והיא צריכה לחכות לתיאום של הרכבת זה כמובן לא הגיוני וכל
אורלי וילנאי-פדרבוש: יש לי תחושה שעם הזמן גם זה ייפתר, שווה להמשיך ולנדנד על זה לרכבת ואנחנו נעזור לכם
גיא מרוז: גם בזה נטפל
כרמלה: זה לא לנדנד, אנחנו הצענו פגישה נוספת
אורלי וילנאי-פדרבוש: יפה, כרמלה
גיא מרוז: אנחנו חייבים לסיים כרמלה חייבים לסיים
אורלי וילנאי-פדרבוש: חייבים לעצור כאן, אנחנו נמשיך לטפל בזה בהמשך
גיא מרוז: תודה
כרמלה: יופי, תודה
