הצעת חוק זו נועדה לאפשר החזקת בעלי חיים לאוכלוסיית החוסים במעונות. כיום, נמנע מאוכלוסיות שונות לקבל זכאות לדיירות בהוסטלים השונים בשל סירובם להיפרד מבעל החיים שבהחזקתם. כידוע בעלי החיים מהווים ידידיהם הטובים ביותר של הקשישים ומפיגים את בדידותם. החזקת בעל חיים על-ידי המטופל היא סוג של תרפיה, המשפיעה בעיקר על יצירת רגש אחריות במטופל. ניסוי שנערך על ידי מיכל גרסל במסגרת סמינר בפסיכולוגיה רפואית, אוניברסיטת תל- אביב (1998) העלה כי במדד ההיגיינה חלה עלייה משמעותית רק בקבוצת הניסוי המטפלת, ונראה שעצם הדאגה לבריאות החיה וניקיון השפיעו על רמת ההיגיינה של הקשישים. כמו כן נראתה עלייה במספר שעות העבודה, ביכולת ההתמדה ובמדד העמידה במטלות ההוסטל. הקבוצה שטיפלה בחיות המחמד גילתה התעניינות רבה יותר ושיתוף פעולה רב יותר מהקבוצות האחרות.
על כן, מוצע לתקן את חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, ולקבוע כי בעל מעון לא יהיה רשאי לאסור על החזקת בעל חיים בתחום המעון. בהתאם למוצע, רשאי שר הרווחה לקבוע כי לא תותר החזקת בעלי חיים כאמור בשל סיבות בריאותיות או תברואתיות וכן רשאי לקבוע הוראות לענין אופן ההחזקה של בעל חיים במעון.
הצעת חוק של חברי הכנסת ליה שמטוב ואחרים
