מטרת החוק המוצע להבטיח קיום מינימאלי לנכה אשר חויב לשלם מזונות לילדיו או לאשתו וכך להבטיח את זכויות הנכה לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הצעת חוק זו מוגשת לאחר דיון מקיף שהתקיים בכנסת השבע-עשרה בוועדה לפניות הציבור, ביום 18.12.2007, בהשתתפות נציגי ארגוני הנכים, המוסד לביטוח לאומי, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.
סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע שקצבת המוסד לביטוח לאומי איננה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם מדובר בחוב מזונות. ההלכה הפסוקה מפרשת את הדין כך שהיא מטילה על האב, באופן אבסולוטי, את מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים. "הלכה זו… לעיתים תוצאתה עיוות הפוגע באופן בולט בזכות לשוויון וביכולתו של האב לקיים את עצמו, ולו בדוחק" (מתוך פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים ע"מ (י-ם) 590/04 אוחנה נ' אוחנה; וכן פסק הדין של השופט ב.צ. גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 2480/04 ס.ב. נ' מ.נ.).
במקרה של נכה בדרך כלל סכום המזונות בו הוא מחויב יהיה מעבר ליכולתו. כאשר מדובר במקרה של נכה קשה, שנכותו עולה על 75%, אין לנכה כזה כל אפשרות להכנסה כלשהי פרט לקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. הזכאים לפי פסק דין למזונות יכולים לעקל את כל קצבאותיו של נכה ובכלל זה קצבאות סיעוד ושירותים מיוחדים ובכך לשלול מהנכה עזרה סיעודית ושירותים מיוחדים. עיקול קצבת ניידות שוללת את כל אפשרות הניידות לנכה.
במקרים אלה נכים הופכים להיות תלויים בחסדי הזולת ובריאותו של הנכה נפגעת קשות.
קצבאות שנכה מקבל מהמוסד לביטוח לאומי נועדו מעצם טיבן לכיסוי הצרכים הבסיסיים ביותר של הנכה. לפני הפירוד נכה לא היה חייב לספק את צרכי ילדיו מקצבאותיו, צרכים אלה סופקו על ידי תוספת תלויים שקיבל הנכה בהתאם לחוק. לאחר הפירוד תוספת תלויים זו מועברת לפי הנוהל של המוסד לביטוח לאומי, לילדי הנכה ישירות. יוצא שמצבם של הילדים לפני הפירוד ולאחר הפירוד לא השתנה.
לכן מוצע תיקון לחוק לפיו קצבאות סיעוד, ניידות ושירותים מיוחדים תהיינה פטורות מעיקול ושעבוד גם לשם חוב מזונות. על ידי כך מוצע לתת לקצבאות אלה את אותה ההגנה שניתנת להבטחת הכנסה בסעיף 23(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980.
עוד מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל לפיו לא ייאסר חייב נכה, אלא אם נחקר תחילה על ידי ראש ההוצאה לפועל ונבדקה יכולתו הכספית.
