נכי רדיפות הנאצים, שנפגעו מרדיפות השלטון הגרמני בשנות השואה זכאים על פי חוקי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה לתגמול חודשי. בשל הסכם השילומים שנחתם בשנת 1952 בין ישראל לגרמניה, זכאותם של נכי רדיפות הנאצים שעלו ארצה ערב הקמת המדינה לקבל פיצויים מגרמניה נשללה והם זכאים לתגמול זה מקופת האוצר של מדינת ישראל. חוק נכי רדיפות הנאצים, המסדיר את תשלום התגמול, פוגע ברבים מנכי רדיפות הנאצים היות והוא קובע להם תגמול בשיעור נמוך משהיה משולם להם אילו היו מקבלים את התגמול ישירות מגרמניה. למעשה, במשך עשרות שנים נפגעו זכויות הקניין שלהם במידה שגרמה לכל אחד ואחד מהם נזק מצטבר של למעלה ממיליון ₪. למעלה מן הצורך יצוין, שרבים מנכי רדיפות הנאצים חיים ברמה כלכלית ממוצעת ופחות מכך, במידה רבה בשל רדיפתם בשואה, שמנעה מהם השלמת לימודים יסודיים ותיכוניים, המהווים פעמים רבות תנאי לרכישת מקצוע מכניס.
ביום י"ט סיון התשס"ח, 22.6.2008, הוגש ליו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה. הדו"ח כלל המלצה להעלות את שיעור התגמול החודשי, המשולם לנכי רדיפות הנאצים, לשווי שיעור 75% התגמול החודשי המשולם על-ידי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה לנכה בעל דרגת נכות זהה, הזכאי לכך לפי חוקיה. זאת, החל מיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).
כפי שהתייחס בית המשפט העליון בפס"ד הירשזון נ' שר האוצר (בג"צ 5263/94 פ"ד מט(5), 837), לא ניתן להצדיק עוד את המשך הפגיעה בזכויותיהם של נכי רדיפות שנגרמה אך ורק עקב עלייתם ארצהּ סמוך להקמת המדינה, והשתתפותם במלחמה להקמתהּ ובביסוסהּ בשנות עצמאותהּ הראשונות. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק כי, מעתה ואילך, עד פטירתם, יזכו נכי רדיפות הנאצים לתגמול חודשי שישתווה לתגמול החודשי המשולם על-ידי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, על-פי חוקיה, לנכים אחרים, בדרגת נכות זהה, אף הם קרבנות השלטון הנאציונאל סוציאליסטי.
התיקון המוצע ימנע מכאן ואילך, את המשך העוול העצום שכבר נגרם לנכי רדיפות הנאצים, וישפר במידת-מה את רווחתם, בערוב ימיהם. יודגש כי קבלת התיקון לא תקטין את הפגיעה שכבר נגרמה לניצולי השואה שלעניין, אלא רק תמנע את הגדלתה.
ביצוע הצעת החוק כרוך בהוצאה שנתית מקסימאלית של כחצי מיליארד ₪ מקופת המדינה. בדרך הטבע, הוצאה זו צפויה לפחות מדי שנה בשנה, עקב פטירתם של חלק מניצולי השואה. על-פי ההערכה, בעוד 10 שנים תפחת ההוצאה השנתית האמורה לכ-200 מליוני ₪, ובעוד 25 שנה תסתכם ההוצאה השנתית בכ-20 מליוני ₪ בלבד.
