כך חשפה הבוקר בכנסת נציגת משרד הרווחה שסיפרה על תנאי תברואה קשים, הזנחה ואפילו חוסר במזון במקומות אלו. רוב הקשישים בבתים פיראטיים אלו – עולים חדשים
חזות קשה של מצב הקשישים בישראל, נחשפה הבוקר בדיון מיוחד בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לציון יום הקשיש הבינלאומי.
מרים בר-גיורא מהשירות לזקן במשרד הרווחה, גילתה כי כרבע-מיליון קשישים מטופלים כיום בשירותי הרווחה. היא ציינה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה במספר הקשישים שפנו לבתי אבות סיעודיים, והדבר נובע לדעתה מהעובדה שרבים נשארים לגור בקרב המשפחה או הקהילה.
בר-גיורא חשפה כי עולים קשישים רבים מאושפזים בבתי אבות פיראטיים, שהוקמו ופועלים ללא רישיון. לדבריה, נמצאים כיום כחמישים בתי אבות כאלו בארץ. היא סיפרה כי הקשישים פותו להגיע למקומות אלו, בתואנה של הבטחות שונות, כמו טיפולים בים המלח – שכמובן לא קוימו. לפי עדותה, הקשישים נמצאים בבתים אלו במצב פיזי קשה ומוזנח, ללא טיפול רפואי ולפעמים ללא מזון כלל. בתי האבות הפיראטיים התגלו בדירות או וילות, כשלעיתים הקשישים מבשלים בהם על הרצפה. בר-גיורא סיפרה על בית אבות פיראטי שכזה בבאר שבע, בו נמצאים יחד בחדר אחד זקן עם בנו חולה הנפש, במצב קשה מאוד, ועוד זקנה עם בנה המפגר. לדבריה בעיר אשקלון לבדה התגלו שבעה בתי אבות פיראטיים – שכולם מאוכלסים בעולים חדשים.
ח"כ דניאל בן סימון (העבודה) הזהיר בתגובה כי המדינה הולכת ומשתנה מול עינינו ומעדיפה להזניח את הקשישים לנפשם.
לוועדה הגיעו בתקופה האחרונה, גם תלונות רבות על עולים חדשים, המתקשים בהחזרי המשכנתא על דירותיהם. זאת, לאחר שבעת עלייתם עודדה אותם המדינה לרכוש דירות, לעמוד ברשות עצמם ולא להישאר תלויים ברשויות. ואולם, כיוון שעלו לארץ בגיל מבוגר יחסית – ואפילו בשנות הארבעים לחייהם, לא צברו בארץ די זכויות פנסיה, והם מתקשים עתה בתשלומי המשכנתא. כשהם מפסיקים לשלם – הם מפונים מבתיהם.
יו"ר הוועדה ח"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו) הדגישה כי שר השיכון הבטיח בעבר כי בהתאם להחלטת ממשלה מינואר 2008 יקבלו העולים החדשים השתתפות בהחזרי משכנתא, על פי קריטריונים מסוימים. הוועדה דרשה לשנות את הקריטריונים שנמצאו כ"מפלים" עולים, אך מבדיקתה מתברר כי הקריטריונים לא שונו.
רונן כהן, מנהל תחום פרט וחריגים באגף האכלוס במשרד השיכון השיב כי אגף התקציבים באוצר הוא זה שמסרב לשנות את הקריטריונים. ואילו חביב קצב סמנכ"ל דיור במשרד הקליטה הדגיש כי העולים המתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתאות נכנסים לסטאטוס של חסרי-דיור וככאלו יזכו לטיפול אישי ופרטני.
ד"ר אברהם שנרנופולסקי, מעמותת חזית הכבוד לזכויות הפנסיה טען כי מרבית הקשישים העניים בארץ הם עולים, וביניהם לוחמים לשעבר נגד הנאצים, ותיקי מלחמת העולם השנייה וניצולי שואה. הוא האשים כי מדינת ישראל היא המדינה היחידה במערב שאין לה תוכנית ממשלתית של מלחמה בעוני, ותקף את העובדה כי בעשרים השנים האחרונות לא קודם הדיור הציבורי. הוא ציין כי הקבלנים בונים רק למשפחות מבוססות. כראיה לדבריו, הוא הביא את הנתון כי בעוד שלפני שנים אחדות אחוז הדירות בנות שלושת החדרים היה 47% מכלל הדירות הנבנות, חלקם היחסי היום עומד רק 9%. הוא טען כי חובה על הממשלה לחדש את בניית הדיור הציבורי ולהגביל את שכר הדירה.
ח"כ שמטוב האשימה עוד כי משרד השיכון העלה על דעת עצמו את שכר הדירה בהוסטלים לעולים, שעמד עד היום – ובמשך שנים – על 8% מהכנסתו של העולה. בקרוב (בהדרגה עד שנת 2011) יידרשו העולים לשכר דירה בהיקף של 10% מהכנסתם. רונן כהן השיב כי זו החלטת האוצר להעלות, ועדיין לשלם 300 ₪ על שכר דירה בהוסטל, הכולל טיפול וליווי, אם-בית ולחצן מצוקה – הוא סכום סביר. ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) תקפה את נציג משרד השיכון על ההעלאה והדגישה כי חברי הכנסת מתנגדים לכך, וציינה כי פנתה בעניין גם ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדרישה להצטרפותו להתנגדות. שמטוב ציינה כי הוועדה תערוך בקרוב דיון מיוחד רק בהעלאה זו.
שרה זילברשטיין-היפש, ראש תחום פניות ציבור במשרד לאזרחים ותיקים העידה כי רבים – ובוודאי עולים – אינם מודעים לכלל זכויותיהם. היא ציינה כי מתוך כ-7000 אזרחים ותיקים מעולי אתיופיה לא פנה איש למשרד לבדיקת זכויותיו, והדבר מעיד כי הם אינם ערים לכך ואינם מממשים את זכויותיהם. היא סיפרה כי קשישים רבים אינם מממשים את זכותם לפטור מארנונה, וזאת כיוון שהם מתגוררים אצל ילדיהם – או שהדירה שרכשו רשומה על-שם ילדיהם. "אני מתחננת לפנות למוקד שלנו 8840* ולקבל מידע על הזכויות של האזרחים הותיקים – וכיצד לממש אותו", אמרה.
הוועדה שמעה גם עדויות קשות מצבם של הקשישים הסיעודיים בארץ. רוני עוזרי יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן, טען בנוסף כי כחמישים אחוז ממיטות האשפוז הסיעודי בישראל מאוכלסות בקשישים עולים וכי הביקוש עולה כל שנה – בעוד שבארץ לא נפתחים במקביל בתי אבות סיעודיים חדשים. הוא הזהיר כי ירידה בהשתתפות הממשלתית בנושא, תאלץ את בתי האבות לשכור כוח אדם זול ולא-מקצועי לטפל בקשישים. הוא קרא להקמת ועדה ציבורית – שהיא זו שתקבע את התמחור להשתתפות המדינה באשפוז הסעודי.
חגי דרור, מרכז תקציבי בריאות הנפש וגריאטריה במשרד הבריאות השיב לטענות אלו ואמר כי התעריפים יעודכנו בקרוב, וכי הדבר נמצא בדיון משפטי. לדבריו, אכן העולים הקשישים יותר מועדים לאשפוז – מאשר האוכלוסייה הותיקה. "המדינה לא מתנערת ולא מתעלמת מאוכלוסיית הקשישים", הוסיף. ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) הציע לנציג משרד הבריאות להגיע לביקורת בבתי החולים הסיעודיים כדי להכיר את המצב, ולראות את הנחיצות בהעלאת התמחור של ההשתתפות הממשלתית. לדברי מיכאלי העלאה זו נחוצה גם כדי להגדיל את כוח האדם שמטפל בכל קשיש סיעודי, וגם כדי לאפשר רכישת כוח אדם איכותי, מיומן ומקצועי לבתי האבות.
אלכס סלסקי, יועץ ראש הממשלה הדגיש מצידו כי "ראש הממשלה מוטרד ומודאג מאד ממצב הקשישים בארץ ומהמחסור בדיור ציבורי". לדבריו, משרד רה"מ פועל עתה בפניה לקבלנים ולגורמים בשוק הפרטי, כדי למפות את הדיור הפנוי בארץ – ולהפנות אליו את זכאי הדיור הציבורי. סלסקי ציין כי לפני כשבועיים קיבלה הממשלה החלטה – שכבר הולכת ומבוצעת בימים אלו – כי כל קופות החולים יפנו ביוזמתם לכל בני השבעים ומעלה – ויציעו להם לעבור בדיקות רפואיות מקיפות. הבדיקה תבוצע בקופת החולים הסמוכה למקום מגוריו של הקשיש. אם תימצא בעיה רפואית, יופנה המבוטח להמשך טיפול גריאטרי, במעקב של קופת החולים. ההחלטה קודמה על-ידי משרדי ראש הממשלה והבריאות.
שרון אסיסקוביץ ממרכז המידע והתכנון במוסד לביטוח הלאומי, גילה לוועדה כי בסוף שנת 2009 קיבלו לחצני מצוקה 17,792 קשישים מקבלי גמלת סיעוד. מדובר ב 12.9% מכלל מקבלי גמלת סיעוד בתקופה זו.
