סוגי פונטים
פונטים הם תצורתם של "משפחת" תווים בשימוש בטקסט. בנוסף לשוני בין האותיות הגדולות לקטנות (רלוונטי לאותיות לטיניות), הפונט כולל מספרים, סימני ניקוד וסמלים. יש כמה משפחות פונטים נפוצות:
1. כתיב מחובר (אותיות לטיניות)
כתב מחובר מתייחס לאותיות של כתב יד בעט או מכחול, לרוב בעל מאפיינים אומנותיים, ולעיתים יש משיחות שמחברות את האותיות יחדיו. משום שפונטים אלו קשים יותר לקריאה, הם בדרך כלל בחירה פחות טובה לשימוש.
2. פונטים פנטזיים
פונטים פנטזיים הם קישוטיים ולא נועדו לשימוש כפונט העיקרי לפסקאות ארוכות. פונטים כאלו משתנים בתצורתם ותוכנם האומנותי. אין אלמנטים או מאפיינים שמבחינים בין הפונטים הפנטזיים חוץ מעיצובם האומנותי. בדומה לפונטים של כתב מחובר, פונטים פנטזיים הם בדרך כלל בחירה פחות טובה לקריאה.
3. פונטים מסוג סריף וסנס-סריף
אלו שתי הקטגוריות הנפוצות להקלדה: לסוג סריף יש "רגליים"(סריפים) קטנים בקצוות התווים, ולסנס-סריף אין.
על אף שלפי המשרד הבריטי לעיוורים, ה- RNIB, "אין עדות מדעית המצביעה על כך שהקטגוריה של אותיות אלו קלה יותר לקריאה לאנשים עם בעיות ראייה מאשר אחרים" (2007); באופן כללי, הקריאה קלה יותר עם אותיות "פתוחות" פשוטות. בהרבה מהפונטים השייכים לקטגוריית סנס-סריף האותיות הקטנות דומות לאותיות הגדולות (כמו באות I למשל). לדוגמא, משמעות הביטוי "Charles III lll" קשה יותר לקריאה בפונט אריאל מאשר בפונט טיימס ניו רומן "Charles III lll" . יותר ויותר ססמאות וכתובות אי-מייל מכילות גם אותיות וגם מספרים. לצרכים כאלו כדאי להשתמש באותיות ששונות מהספרה 1 ומהאות האות הקטנה של L.
ספרות בפונטים
כאשר מעצבים פונט, יש לשקול את התצורה של ספרות. למשל, פונט אריאל לא מציג היטב את הספרות , ועדיף להשתמש בספרות פתוחות יותר כמו . דוגמא זו לסמלים פתוחים ממחישה איך הקצוות יכולות להיות קרובות מדי לסמל הספרה ולהפוך אותם קשות יותר לזיהוי. קריאה יכולה להיות עוד פחות נוחה בפורמט מודגש כשהסמלים נהיים סגורים יותר והרווח הלבן ביניהים קטן. לצרכים מסוימים חיוני להבחין בין אפס והאות הגדולה ; במקרה זה אולי עדיף להשתמש באפס מחוק .
גודל התווים
מחקר שנערך לאחרונה (Rubin et al, 2006) בחן את השפעת גודל הכתב על יכולתם של אנשים בעלי ליקויי ראוי לקרוא תוכן מודפס בצורה שוטפת. המחקר הצביע על כך שקצב הקריאה גובר כשגודל האותיות גדל.
רווח בין האותיות
רווח בין האותיות מתייחס לכמות הרווח בין קבוצת אותיות, המשפיעה על עומס השורה או בלוק של טקסט. כמות הרווח בין האותיות יכולה להשפיע על הקריאה. רווח קטן וצמוד, בייחוד בגדלי טקסט קטנים יכולים להוריד את יכולת הקריאה. תוספת רווח לבן מסביב לסמלים יכולה להבליט את הסמלים ולהקל על זיהוים. להלן כמה דוגמאות להמחשת הצורך ברווח תקין בין אותיות:
• m and rn
• oa and oo
• cl and d
שינוי לובן אות
סידור הרווח בין שתי סמלים מסוימים כדי לתקן את הרווח הלא מאוזן שנראה לעין. בהקלדה דיגיטלית, שינוי לובן האות משמש למספר שמוסיפים לרווח הנתון, שמתבטא באופן עיצוב הפונט.
קשיים שישנן לבעלי מוגבליות ואוכלוסיה מבוגרת בשימוש בפונטים
אנשים לקויי ראייה ועיוורים
הניגוד וצבע הטקסט כנגד הרקע יכולים להשפיע על הקריאה; זה יכול להוות בעיה רצינית לאנשים עיוורי צבעים.
אנשים לקויי למידה
אנשים בעלי דיסלקציה אשר מתקשים בקריאת קטע מושפעים הרבה מאוד מסוג הפונט. פונטים מסוג סריף, עם רגליים, בדרך כלל מטשטשטים את צורת התווים. לפי ליטריק (2006), הרבה דיסלקטים מוצאים ש"קל יותר לקרוא פונט שנראה דומה לכתב יד משום שהם מכירים עיצוב זה". אולם סוגים אלו של פונטים יכולים לבלבל צירופי אותיות מסוימים כמו oa ו- Oo; rn ו- m. גודל האותיות המשתנה בתוך המילה גם חשוב משום שדיסלקטים רבים מסתמכים על הצורה הויזואלית של המלה. אם הצורה לא מאוזנת קשה יותר לזהות והקריאה איטית יותר ופחות מדויקת.
אוכלוסייה מבוגרת
בשל איבוד פוקוס ותנאי ראיה לקויים אצל אנשים מבוגרים, פונטים רשמיים יותר קלים לקריאה ושימוש, ושמשיחות דקות או עבות מדי ועומס עיצובי או מורחב לא מתאימים.
המלצות
• רוחב משיחה קבוע לתווים
• גודל תו קבוע ביחס לאחרים
• שוני בין האות הגדולה והאות הקטנה באות לטינית (תוספת של "זנב" לאות הקטנה כמו ב- t, או ב- j).
• משיחות אופקיות לתווים מסוימים (כמו הזרוע של ה- r, או הזנב של ה- t).
• פונטים נהירים במינימום גודל של 12
• רווח נאות בין אותיות
• שוני לובן אות בין תויים מסוימים חיוני לקריאה
• להמנע משימוש באותיות נטויות כי הם קשות יותר לקריאה ומאיטות
• להמנע מיצירת פונט שמכיל טקסט אדום על רקע ירוק או טקסט צהוב על רקע כחול
• להמנע מרקעים מצוירים
• אותיות לטיניות: להשתמש באות תחילית גדולה כשיש צורך, ולשלב עם אותיות קטנות.
דוגמאות לפונטים מעוצבים לקריאה נגישה
משפחת פונטי טירסיאס
בתגובה לצורך של קטגוריות פונטים מעוצבים לנגישות ד"ר ג'ון גיל ב- RNIB, עיצב וסייע בפיתוח משפחת אותיות לשלטים, מסכי טלוויזיה וכו'. זוהי משפחת פונטים שניתן להוריד בחינם.
APHont
מרכז ההדפסה האמריקאי לעיוורים פיתח פונט שנקרא APHont, שמיועד לקוראים בעלי לקויות ראייה. פונט זה משלב: רוחב משיחות קבוע, ייחוד לאותיות הקטנות של j ו-q, תווים פתוחים וסימני ניקוד גדולים יותר.