תקנות הנגישות למוסדות חינוך שונות מתקנות הנגישות הכלליות. מהבחינה הפיזית החובה היא להנגשה לפי תקנות התכנון והבניה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ט-2018 או תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), תשע"א-2011 (כתלות במועד הקמת המוסד).
מבחינת השירות, הנגשת מבני חינוך שונה מהנגשת שירות ציבורי בכך שהיא פרטנית. התקנות הרלוונטיות הן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), תשע"ח-2018. המטרה היא יצירת הנגשה מתאימה לתלמיד ולהוריו ולא הנגשה מתאימה לכלל הציבור.
חשוב להבין שההנגשה היא עבור מי שצריך אותה – אם הוא תלמיד ואם הוא הורה, כי הרי גם להורים יש חלק חשוב בתהליך החינוך, הם צריכים להיות מסוגלים להגיע לבית הספר ולהיות בקשר עם הצוות החינוכי.
זה כל כך חשוב שתהיה התאמה פרטנית שמותר לסטות מהוראות התקן הישראלי אם בכך ההנגשה תתאים יותר לצרכי התלמיד או ההורה.
הצד המסבך יותר הוא שבגלל שההנגשות הן פרטניות, צריך לבקש אותן – ומספיק זמן מראש.
אז מה בעצם התקנות אומרות?
מי אחראי? משרד החינוך נדרש להנגיש את מה שהוא מספק ישירות (למשל בחינות בגרות) ובעל מוסד החינוך נדרש להנגיש את המוסד עצמו ואת השירותים שמשרד החינוך לא מספק ישירות.
מתי מנגישים? ההנגשה תינתן עד תחילת שנת הלימודים כשמתאפשר. בכל מקרה, היא לא תתעכב יותר מ-30 ימים לאחר תחילת שנת הלימודים.
עקרונות יסוד: כמו בהנגשה לכלל הציבור, חשוב לשמור על כבודו ופרטיותו של תלמיד או הורה שנזקק לנגישות, ולתת את ההנגשה מתוך יחס אדיב ומכובד המאפשר קבלת שירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני.
ההנגשה תינתן כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל התלמידים והוריהם. אם ההפרדה נחוצה לשם מתן השירות באותה רמה או שההתאמה יפגע באופן מהותי באופי הפעילות החינוכית נדרשת חלופה הולמת.
כמו תמיד, אין לגבות תשלום על ביצוע ההתאמות.
מתי מתחילים? כשמקבלים הודעה על מועדי הרישום ברשות המקומית, המנהל נדרש להודיע להורים הרושמים על זכותם לביצוע התאמות לתלמיד או להורה עם מוגבלות.
אם לבעל המוסד החינוכי ידוע על תלמיד הזקוק להנגשה (למשל במקרה של תאונה, או מצב שקרה לאחר הרישום) – הוא חייב להודיע להורים על זכותם לביצוע התאמות.
להורים של תלמידים עם מוגבלות יש זכות לרישום מוקדם.
אם תלמיד עובר בין שלבי חינוך (למשל עולה לחטיבת הביניים) וישנה רק אפשרות רישום אחת עבורו, הרשות המקומית תקבל את אישור משרד החינוך ותנגיש עבורו את שלב החינוך הבא מראש.
איך מבקשים? ישנו טופס בקשה שצריך למלא ולצרף אליו מסמכים רפואיים (או אחרים) המעידים על המוגבלות ועל הצרכים הרלוונטיים לתפקוד במוסד החינוך.
את הטופס מגישים בעת הרישום, או במקרה של תלמיד שכבר רשום למוסד חינוך – בכל זמן.
הודעה על מסמכים חסרים תימסר עד 7 ימים לאחר הגשת הבקשה.
תגובת בעל המוסד החינוכי: בעל המוסד יגבש המלצות תוך 60 ימים אם מדובר בהמלצה שמחייבת היתר בניה או תוך 30 ימים אם מדובר בהמלצה אחרת.
במקרה של כבש, אם לא ניתן לבצע את ההתאמה עד הגעת התלמיד או שהתלמיד כבר נמצא במוסד חינוך – ההמלצה תינתן תוך 14 ימים.
בעל מוסד החינוך יכול לבקש ממשרד החינוך להשתתף בעלויות – זוהי חובתו להגיש בקשה מתאימה.
בעל מוסד החינוך חייב להתייעץ עם גורמים מקצועיים כדי לקבל המלצות, תוכניות הנגשה או מסמכים נוספים רלוונטיים (כולל לוח זמנים לביצוע ההנגשה ואומדן עלויות).
אחריות משרד החינוך: הממונה במשרד החינוך אחראי לקבל או לדחות את הבקשה, וגם לבקש שינויים (כולל תיקון לוח הזמנים).
החלטת הממונה תינתן תוך 40 ימים, או 14 ימים אם מדובר בכבש.
לוח זמנים: אם לא צריך היתר בניה, צריך להתחיל להנגיש כמה שיותר מהר ולסיים לפי לוח הזמנים שנקבע ולפני תחילת שנת הלימודים.
אם מדובר על כבש, ייקבע לוח זמנים של מקסימום 14 ימים.
אם יש היתר בניה קיים או שההנגשה נדרשת בבניין המרכזי, ייקבע לוח זמנים של מקסימום 10 חודשים.
אם אין היתר בניה קיים, ייקבע לוח זמנים של מקסימום 18 חודשים.
תוקף ההנגשה: אם המוגבלות זמנית, הממונה ייקבע תוקף ובסופו תתבצע הערכה מחודשת באופן אוטומטי (לא צריך להגיש בקשה שוב).
אחרת – ההנגשה תקפה כל עוד התלמיד לומד במוסד החינוכי.
ערעור: מי שביקש התאמת נגישות שנדחתה רשאי לערער לפני הממונה במשרד החינוך, אז יעורבו מורשי נגישות שלא היו מעורבים במקרה בעבר.
אם מעוניינים לערער על הממונה – הבקשה תוגש למנכ"ל משרד החינוך שיערב מורשי נגישות שלא היו מעורבים במקרה בעבר.
ערעור יוגש תוך 14 ימים מקבלת ההחלטה ותשובה על הערעור תתקבל תוך 30 ימים מהגשת הערעור.
פעילות חינוכית: העדיפות תינתן לפעילות נגישה לכלל התלמידים. במקרים מיוחדים (טיולים, פעילות ספורט ופעילות אתגרית) ניתן לקיים פעילות נפרדת, בתנאי שהחלופה תהיה הולמת ומכובדת וההשתתפות בה תהיה פתוחה לכלל התלמידים.
מקרים מהשטח:
1. הוחלט לקיים טיול שנתי במסלול שאינו נגיש לתלמידה עם מוגבלות פיזית. בחוות סוסים שיקומית בה התלמידה מטופלת, הוחלט להציע השאלת סוס כדי שהתלמידה תוכל לרכב במסלול יחד עם שאר התלמידים. האם הפתרון מתאים?
לפי התקנות בטיול מותר גם להציע מסלול חלופי נגיש לכל תלמיד שמעוניין בכך, ואין חובה לשלב את התלמידה בטיול עם כלל התלמידים. עם זאת – מומלץ להעדיף מסלול נגיש לכולם.
מצד שני היוזמה להנגשה כלל לא הגיעה מבית הספר, אלא ממוסד אחר בו משתתפת התלמידה. מה הציע בית הספר כפתרון?
הפתרון עצמו יפה ומכליל, אם לתלמידה אכן נוח להשתתף בטיול בצורה כל כך בולטת. טוב היה לו הפתרון היה מגיע מהמוסד החינוכי ולא כיוזמה פרטית.
2. אם כבדת שמיעה נדרשת להשתתף בדיון עם המחנכת ומנהלת בית הספר של בנה, בנושא התנהגות הבן וקביעת המשך דרכו בבית הספר. האם מבקשת תמלול בשיחה. האם המוסד החינוכי מחויב לספק תמלול?
בוודאי. התאמות הנגישות הן לתלמיד ולהורה, ובמקרה של שיחה כל כך משמעותית יש לספק לאם התאמת נגישות הולמת.
3. תלמידה עם מוגבלות פיזית מעוניינת ללמוד בבית ספר מסוים שאינו נגיש. בית ספר אחר הנמצא בקרבת מקום הונגש בעבר. האם מותר לדרוש ממנה להירשם לבית הספר שכבר הונגש?
פסיקת בית משפט שלום קבעה שזכותו של תלמיד לבחור את בית הספר בו הוא מעוניין ללמוד (בהתחשב בחלוקת בתי הספר לפי אזורי רישום). גם אם ישנו בית ספר מונגש, זכותו של תלמיד לבחור בבית ספר אחר ועל בעל בית הספר שנבחר להנגישו.
התשובות לא תמיד פשוטות, אבל כאשר שומרים על עקרונות היסוד של הנגישות, ניתן לקבל החלטות טובות.
אם אתם או ילדכם זקוקים להנגשה – הגישו את המסמכים בזמן ועמדו על זכותכם לקבל הנגשה מכבדת.
מחלקות הייעוץ וההדרכה של נגישות ישראל לרשותכם לייעוץ והדרכה להנגשת השרות בארגונכם.
קריאה נוספת:
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), תשע"ח-2018, מאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – כאן
חוזר מנכ"ל בנושא הנגשה פרטנית לתלמיד ולהורה, מאתר משרד החינוך – כאן
מדריך נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנושא נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה, מאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – כאן
הסברים על טפסים, מפורטל רשויות ובעלויות חינוך – כאן
סרטון שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך, קישור ליוטיוב – כאן
דעתה של תלמידה עם מוגבלות על שילוב תלמידים בטיולים, קישור לאתר שווים – כאן
