הנגשת מידע לפי תקנת 29 ויום הברייל
תקנה 29
תקנה 29 מחייבת הנגשת מידע לפי בקשת לקוח. מדובר במידע כתוב ובמידע שמועבר בעל פה.
ישנן מספר דרכים להנגיש כל סוג מידע. נותן השירות יכול לבחור איך הוא ינגיש את המידע, אבל יש לו חובה שסוג ההנגשה יתאים למוגבלות הלקוח.
את תוכן המידע ניתן להנגיש בשפה פשוטה, ומידע שאינו מקצועי או משפטי ניתן להנגיש בכתב גם באמצעות פישוט לשוני.
מידע בעל פה אפשר להנגיש באמצעות מערכת עזר לשמיעה, שיחה בסיוע כתיבה או תרגום לשפת הסימנים כאשר מדובר במידע בעל חשיבות רבה ואופי אישי.
חשוב להבין – שפת הסימנים היא שפה בפני עצמה. עבור חרשים רבים היא שפת האם. לכן כתיבה לא יכולה להחליף תמלול עבור רבים.
מידע בכתב ניתן להנגיש בהקראה – זו שיטה פשוטה ונוחה, אבל היא לא מאפשרת ללקוח לעיין שוב במידע, להתייעץ עם אנשים נוספים ועוד.
מי שיש לו מוגבלות בראיה או בקריאה אבל כן יכול לקרוא מנייר יוכל להיעזר במסמך בדפוס נגיש – גופן גדול, ברור ומודגש.
אפשרויות אחרות להנגשת מידע כתוב שלא יכול לקרוא מנייר הן קובץ קולי או קובץ נגיש לתוכנה קוראת מסך.
למי שיודע לקרוא כתב ברייל, דרך מתאימה להנגשת מידע כתוב היא בברייל.
יום הברייל
ב-4/1 צוין יום הברייל. אבל מה זה בעצם כתב ברייל?
לואי ברייל
לואי ברייל נולד ב-4/1/1809 בכפר סמוך לפריז. בגיל 3 הוא התעוור בעין אחת כתוצאה מתאונה עם מנקב חורים בו השתמשו בעיבוד עורות. דלקת משנית לפגיעה התפתחה בעינו השנייה והוא התעוור לחלוטין בגיל 5.
למרות שאז תחום הנגישות היה קצת פחות מפותח, בזכות משפחתו התומכת לואי הצטיין בלימודיו ובגיל 10 זכה במלגה והחל ללמוד במכון הצרפתי המלכותי לצעירים עיוורים (המכון עוד קיים, היום שמו המכון הלאומי לצעירים עיוורים). לאחר שסיים את לימודיו נשאר במכון כמורה (בהתחלה כמורה מתלמד ובגיל 24 כבר היה מורה מן המניין). במקביל, הוא היה מוזיקאי וניגן על צ'לו ועוגב.
לואי ברייל מת ב-6/1/1852 בגיל 43.
פיתוח כתב הברייל
בבית הספר, ברייל קרא מספרים שהודפסו בדפוס שניתן למשש, עם אותיות רגילות. פעולת ההדפסה הייתה מורכבת ואיטית – התלמידים לא היו יכולים לכתוב בעצמם. הספרים היו גדולים וכבדים והקריאה איטית.
ברייל קיבל השראה משיטה ישנה יותר לכתב מישושי, ששימש לכתיבה וקריאה בחשיכה.
שיטתו של ברייל הייתה מצומצמת יותר מבחינה טכנית, ואפשרה כתיבה של מגוון גדול יותר של סימנים. את השיטה הזו הוא הציג כשהיה בן 15. במהלך חייו ברייל שכלל ושיפר את השיטה, כולל הוספת תווים מוזיקליים שיאפשרו כתיבת תווים לשלל כלי נגינה.
השיטה אפשרה גם כתיבה עצמאית באמצעות מקל מחודד שייצר בליטות על דף נייר.
עקרונות הכתב
"תא" של כתב ברייל מכיל שש נקודות מסודרות בשלוש שורות ושתי עמודות.
התא הקטן מאפשר לחוש את כולו באצבע אחת ובמישוש בודד, מה שמאץ את קצב הקריאה.
ששת הנקודות מאפשרות 64 שילובים שונים (0 נקודות מורמות מסמנות רווח). ניתן להשתמש בשילובים כדי לקודד סטים שונים של אותיות, ספרות, סימני פיסוק, תווים מוזיקליים ואפילו מילים (שימוש דומה לקצרנות).
שימוש בכתב
השיטה אומצה באופן סופי בבית הספר בו למד ולימד ברייל ב-1854, שנתיים לאחר מותו. בצרפת השיטה התפשטה במהירות, אבל בעולם הפכה לפופולרית רק ב-1873. ארה"ב הייתה המקום האחרון שאימץ את כתב הברייל באופן רשמי ב-1916.
לכל שפה יש סט ברייל משלה, ובחלק מהשפות יותר מסט אחד.
עם התפתחות המחשבים השיטה לא נעלמה – יש היום מקלדות וצגי ברייל, וישנו קוד נמת ברייל לכתיבה מתמטית ומדעית. עם זאת, הרבה מעדיפים להיעזר בתוכנה קוראת מסך ופחות לומדים לקרוא כתב ברייל.
מחלקות הייעוץ וההדרכה של נגישות ישראל לרשותכם לייעוץ והדרכה להנגשת השרות בארגונכם. צרו איתנו קשר לתיאום, המלצות וקבלת רעיונות נוספים להתאמת חבילה המשרתת מטרות עסקיות וחברתיות.
ניתן ליצור עימנו קשר בכל שאלה – במייל [email protected]
