מידע מסייע

התכנית כללה מפגש מקדים עם מנהלת בית הספר, מחנכות השכבה, מורות השילוב שמטרתו להכיר את הקיים בשטח ולקבל מידע אודות כלים חינוכיים אשר שיסייעו לקיים ולהעמיק את השילוב של ילדים עם מוגבלות בבית הספר. לאחר מכן התקיימה הדרכת חדר מורים חווייתית עבור כלל צוות בית הספר אשר שילבה הרצאת נגישות בנושא השילוב וכן השתתפות ב'ארוחת החושים' אשר משלבת חוויית רגש לימודית וקולינריה. כאשר כל מנה מייצגת מוגבלות אחרת ומאפשרת למשתתפים היכרות עם אדם עם מוגבלות.

ביום רביעי ה- 6.1 התכנסו תלמידי שכבת ט' ליום עיון אשר בתחילתו שמעו התלמידים הרצאה בנושא נגישות ומשמעותה, למדו מיהם אנשים עם מוגבלויות וכיצד להכילה, ומה תפקידם כנוער שבכוחו להשפיע על יחס האוכלוסייה כלפי אנשים עם מוגבלויות.

בתום ההרצאה עברו התלמידים בין ארבע תחנות שונות אשר מייצגות את המוגבלויות השונות (מוגבלות בראייה, שמיעה, ניידות וקוגניציה) והשתתפו בפעילויות חווייתיות בתחום הנגישות.

בתחנת מוגבלות בשמיעה התנסו התלמידים בקשיים שאיתם מתמודד אדם עם מוגבלות בשמיעה וביכולת לתקשר בעזרת תנועות גוף, קריאת שפתיים, ושפת הסימנים.

בתחנת מוגבלות בניידות התנסו התלמידים באתגרים איתם מתמודדים אנשים עם מוגבלות פיזית, בניידות בכיסא גלגלים, מכשולים בהם נתקלים ביום-יום, והדרך האופטימאלית לנגישות עבורם.

בתחנת המוגבלות הקוגניטיבית חוו התלמידים את תחושות התסכול המלוות תלמיד עם מוגבלות זו בביצוע משימות בית ספריות, על ידי ניסיון לפתור משחק חשיבה של פתיחת קופסה סגורה תחת תנאי לחץ ותחרות.

בתחנת המוגבלות בראייה ניסו התלמידים להתנייד ולשבת בשיעור מבלי היכולת לראות באמצעות כיסויי עיניים.

בסופו של יום הפעילות נפגשו כל תלמידי השכבה לשיחת סיכום ובה סקרו את הפעילויות שעברו, ושיתפו כיצד הם רואים נגישות בעקבות היום שעברו. בין היתר, הם התייחסו להיבטים כמו סובלנות, אומץ, עצמאות, עזרה, כבוד ועוד. צוות נגישות ישראל שיבח את התלמידים, שמעבר להשתתפותם הפעילה בתחנות, הביעו הזדהות רבה עם הקשיים שאותם העלו המדריכים בתחנות השונות.

התלמידים שיתפו במה שלמדו על מתן עזרה לאנשים עם מוגבלות שמיעה: "לדבר פנים מול פנים", "לדבר ברור", "להיעזר בתנועות ידיים", "סביבה שקטה".
בהתייחס ליחס לאנשים עם מוגבלויות תלמיד אחד אמר שצריך "פשוט להתייחס אליהם רגיל", ותלמיד אחר הוסיף "כל אחד והשונות שלו". בהתייחס למוגבלות קוגניטיבית התלמידים שיתפו שהם למדו ש"יותר קשה להם להבין ולתפקד בחברה", ו"שלפעמים ציבור משפיע על בן אדם." תלמיד נוסף ציין: "למדתי לתת לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית את הזמן שלהם".