האירוע המרגש התקיים במרכז שילה בעיר. מטרת הארוחה הייתה לאפשר לנציגי הארגונים לחוש על בשרם את סוגי המוגבלויות השונות, לשמוע מנציג נגישות ישראל בעל מוגבלות כמקור ראשון מהם צרכי הנגישות עבור מגבלתו וכיצד הוא מתמודד עימה בחיי יום יום תוך כדי מאבקו להשתלב בחברה. במהלך ארוחת החושים שהנחו ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי וגיורא לב, העומדים בראש נגישות ישראל בצפון (נ.י.צ.), חוו המשתתפים מוגבלויות שונות, תוך כדי אכילת המנות שהוגשו להם במהלך הארוחה.
המשתתפים הוכנסו לאולם מואפל ומסודר לארוחה כשעיניהם מכוסות והובלו למקומותיהם על ידי מתנדבי נגישות ישראל בצפון. את המנה הראשונה, מרק כתום, אכלו בעיניים מכוסות ורק מיעוטם זיהה את טיב המזון שהוגש להם… מתנדבת נ.י.צ. שושנה טובול (עיוורת) ריגשה בסיפור חייה ובאופן בו היא מנגישה את סביבתה ומשתלבת בה להפליא, עובדת, מגדלת משפחה לתפארת ומתנדבת.
המנה העיקרית, כרע עוף, הוגשה למשתתפים כאשר על ידיהם עטו כפפות בישול קשיחות ללא אפשרות לכופף את האצבעות ולהפעיל מוטוריקה עדינה, הכוללת את חיתוך הבשר והכנסת הפיסה לפה. באופן זה חוו המשתתפים לקות פיזית; במנה זו דיברה רויטל על מוגבלות פיזית וצורכי הנגישות הנחוצים להתמודד ולהתגבר עליה כדי להשתלב בחיי יום-יום – לעבוד, להתנדב, לגדל משפחה ולכהן כחברת מועצה…
בין המנה העיקרית לקינוח המשתתפים נחשפו גם לעולמם של אנשים עם מוגבלות קוגנטיבית בעזרת לי ששון, עלמה צעירה בת 24 מתגוררת בדיור מוגן ביעלים בקרית חיים. לי שיתפה את הקהל המרותק בעולמה; בהמחישה את תחושת ההתמודדות עם תיסכול וכישלון – היא הצליחה לשדר את התחושה עימה היא חיה יום-יום. ברהיטות ובפתיחות מעוררים הערצה לי שיתפה אותם בסיפורה המיוחד, בהצלחותיה ובכישלונותיה בהתמודדות היומיומית איתה היא צריכה להתמודד – פגיעה בכישורי החשיבה, יכולת מוגבלת של חשיבה, תיווך ועזרה על מנת להצליח במימוש כיווני חשיבה נכונים. למרות הקשיים, לי התנדבה לשירות הלאומי, עובדת בשתי משרות ומקדמת את נושא ההבנה ללקותה בצורה מעוררת השתאות.
לקראת מנת הקינוח, סגרו המשתתפים את אוזניהם בעזרת אטמים וברקע הושמעה מוזיקה רועשת. תוך היותם מתנסים במוגבלות שמיעה קשה – הוצעה לסועדים על-ידי "מלצריות" העמותה הבחירה בין עוגה לפרי. הקושי הרב להבין את המשימה הפשוטה כל כך – המחיש את החיים עם לקות זו. במהלך אכילת אותה מנה, חוו המשתתפים הכרות מרתקת עם שפת הסימנים באמצעות הפעלה מרגשת שבוצעה ע"י מר סמי סירואה, בן ואח לחירשים ומתורגמן בשפת הסימנים. סמי לימד מושגי יסוד בשפה זו, וקינח בשיר "לתת" בשפת הסימנים בהצטרפות הקהל. פני המשתתפים והמילים החמות שאמרו, העידו על החוויה המיוחדת שעברו ועל התובנות החדשות שרכשו.
לסיכום, אצרף בנימה אישית את המילים שכתבתי לשותפים להצלחת ארוחת החושים במועצה להתנדבות חיפה:
"חברים יקרים – שותפיי למעש,
כל עוד הכול טרי ורענן בזיכרון – תודה מקרב לב:
• למתנדבי נ.י.צ. שלי – אורנה, רחל, אהובה, גילה, שושנה ודניאלה מזור; תודה על שותפות נהדרת – אין כמוכם בעולם משקיענים ויסודיים למילוי משימות על הצד הנפלא;
• לחברותיי ולחבריי במועצה להתנדבות – על ההזדמנות להציג בפניכם ובפני חברי האשכול את ה"אני מאמין" של נגישות ישראל;
• לאורחינו מעיריית חיפה – שהאמנתם בנו וכיבדתם אותנו בנוכחותכם;
• לאריקה ולחיים מ"שילה" – על הארוחה הטעימה שהוגשה כל כך בחום, באהבה ובשפע;
• לסמי – על מה שאתה ועל הקסם שאתה מפיץ בכל סביבתך;
• ל-לי ששון שלנו על ההתמודדות והעמידה במשימה מורכבת;
• לגיורא, על הכתף האוהדת לכל מצוקה ועל הביצוע הדייקני של כל משימה שאנו מתמודדים איתה יחדיו!
תודה לכולכם על יום מופלא!".
