מידע מסייע

יצא לנו להכיר את הסידורים שם לפני השיפוץ, כולל את המיניבוס המותאם עם הנהג האדיב שהסיע אנשים עם מוגבלות בניידות לביתן הגבוה ביותר. החניה הייתה בחוץ, לא רחוק מהקופות. חבל שלא מתמידים עם סידור נוח שעבד לאורך השנים. 

באתר של המוזיאון כתוב:

"במהלך מיזם השדרוג הפך קמפוס מוזיאון ישראל לנגיש לנכים. אם אינכם מוצאים מעלית, שאלו את השומר".

כתבנו להנהלת המוזיאון, טרם קיבלנו תשובה עניינית (פרט לתשובת יועץ הנגישות שפנינו אליו ישירות). מתשובה שנתנו לגורם אחר אפשר להבין שיש כיסאות גלגלים להשאלה למתקשים בהליכה. יש גם "באגי" (כמו בשדה התעופה) שמסיע מתקשים בהליכה חלק מהדרך הארוכה מהכניסה החיצונית לפנימית. מן הסתם, זה לא פותר את כל הבעיות ולא כל מי שמתקשה בהליכה מעוניין לנוע בקלנועית או כיסא גלגלים.

משרד האדריכלים שקיבל על עצמו את הפרויקט הוא "א. לרמן" יחד עם משרדי התכנון JDCA מניו יורק ואפרת קובלסקי אדריכלים. כתוב שם, בין השאר:

"…ומטרתו העיקרית היא הגברת הנגישות ושיפור השירותים השונים אותם מספק המוזיאון.
הדבר נעשה ע"י יצירת מעבר תת קרקעי חדש המתחיל מקומפלקס הכניסה החדש גם הוא ומתמשך עד מבנה סירקולציה מרכזי הממוקם בלב המוזיאון עצמו. מבנה זה מאפשר גישה קלה ונוחה היישר למפלס התערוכות המרכזי של המוזיאון ללא צורך לעלות במעלה המדרגות החיצוניות למפלס העליון ורק אז לרדת חזרה למפלס התערוכות המרכזי…". יועץ הנגישות של הפרויקט הוא דני פריגת (יועץ נגישות בעיריית ירושלים).

בתחילת נובמבר 2010 קיבלנו את התשובה המפורטת מיועץ הנגישות של הפרויקט, אדר' דני פריגת. התשובה המלאה מובאת בנספח למטה. אחרי פרסום התשובה של אדר' פריגת כאן קיבלנו ממנהלת השירות לקהל במוזיאון העתק מכתב תודה על השיפור בנגישות. הכותבים הם משתמשים בכיסאות גלגלים והם מתפעלים מהשיפור בנגישות ובשירות. יחד עם זאת הם מציינים:

"…עם זאת אם הבנו נכון, גן הפסלים עדיין יהיה מרובד חצץ קטן – בלתי עביר לחלוטין לכסא גלגלים וגם היכל הספר אינו נגיש. לצערנו בכמה מקומות התקיימה הדרכה – כולל על ידי מדריכים מטעם המוזיאון – בקולות רמים מדי (אנחנו מאד בעד פעילויות והדרכות, כמו גם חוגי ציור וכד'), נראה שאפשר להדריך את המדריכים שלא לצעוק".

באוגוסט 2013 מתקיים "פסטיבל היין" דווקא בגן הפסלים. החלק הזה של המוזיאון איננו נגיש, כאמור לעיל, ולכן האירוע חסום בפני אנשים עם מוגבלויות. הנושא נדון בהרחבה בתוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ ב- 7.8.2013 (ההקלטה עלולה להיעלם בקרוב). בתוכנית הופיע השדר אבי אתגר ("קול ישראל"), שמשתמש בכיסא גלגלים. כחובב יין נמנעה ממנו הכניסה לאירוע זו השנה השלישית (בגלל נגישות) ופניותיו למארגני הפסטיבל לא עזרו. עלו רעיונות של דחיפה וסיוע כתחליף לנגישות, אך אבי אתגר ומנחי התוכנית פסלו אותם. יש רעיונות פשוטים של הצבת משטחים זמניים על החצץ (כפי שנעשה באירועים אחרים), אך אין הסכמה לבצע אותם. מנחי התוכנית לא הצליחו לקבל תשובה מנציבות השוויון בדבר חובת הנגשת אירועים כאלה.

מידע נוסף וקישורים

• מידע נגישות באתר משרד התיירות (לא בטוח שמעודכן לשיפוץ).
• אתר מוזיאון ישראל.
• פרויקט חידוש המוזיאון באתר משרד האדריכלים "א. לרמן".
• פרויקט שיפוץ היכל הספר באתר "אורתם מליבו".
• עיריית ירושלים חתמה על "אמנת ברצלונה".
• "תצוגת הרחוב של גוגל" עם כיסוי רוב חלקי המוזיאון בפנים ובחוץ (צולם ב- 2011).

נספח – תשובת אדריכל דני פריגת, נובמבר 2010

מוזיאון ישראל מוכרז כאתר מורשת, אתר לשימור היסטורי וארכיטקטוני, ומוזיאון בעל קנה מידה עולמי ייחודי לישראל. דבר זה עמד בראש מעייניי הנהלת המוזיאון, צוות המתכננים האמריקני והישראלי ושל כל אלה שנטלו חלק בהתחדשותו.

כפי שציינתי לפניך, מועד פתיחת מוזיאון ישראל המחודש, נקבע בתחילת היציאה למכרז הביצוע.

עיקר הרעיון בהתחדשות המוזיאון היה להנגיש אותו לציבור המבקרים בהקשר הרחב של ההנגשה, של מבנה  שתפיסתו הארכיטקטונית הייתה של "כפר ערבי"- מבנים מדורגים המתחברים בינם במדרגות. התפיסה התכנונית דאז, לא הייתה כפי שהיא היום, חוקי התכנון והבנייה בעת ההקמה, המערכות הקיימות, הציוד, השירותים והתצוגה, כבר לא התאימו למאה ה- 21.

במסגרת התכנון, התפיסה החדשה הייתה ליצור קשר אינטגראלי בין כל חלקי המוזיאון ול"פרק" את הרצף של "הכפר הערבי", כדי שלא יהיה צורך לרדת ממפלס אחד לשני במדרגות ושניתן יהיה בכל מקום לחזור לנקודת ההתחלה מבלי לעשות את כל המסלול עד לנקודת המוצא. לכן הותקנו כ- 10 מעליות חדשות וכבשים בשיפוע מתון (למעט אחד קצר שלא הייתה אפשרות אחרת).

במהלך העבודה היו שינויי תכנון ואילוצים כמקובל בכל פרויקט בסדר גודל כזה באתר קיים במבנים שהוקמו לפני כ- 50 שנה.

כל העוסקים במלאכת התכנון והביצוע עשו כמיטב יכולתם לעמוד בלו"ז הצפוף, תוך כדי הפעלת המוזיאון בחלקיו השונים, כולל גישה למבנים ואמצעים בשלבי הביצוע.

בטקס חנוכת המוזיאון התאפשר למוזמנים לבקר בחללי התצוגה וגם אני ערכתי סיור במוזיאון המחודש.

נוכחתי כי התוצאה היא שהמוזיאון אכן עבר שינוי מהותי מבחינת הנגישות. הגישה לכל מקום אפשרית לכל הציבור כולל אנשים עם מוגבלות. בכל אגף בו יש מדרגות, הותקנו מעליות מודרניות נגישות, שרותי הנכים החדשים נבנו עפ"י התקן החדש בכמות רבה מעבר לתקן, במרחק שאינו עולה על 60 מטר מכל אולם תצוגה, החללים שונו כך שהמוצגים אינם צפופים יותר, נראים היטב ומאורגנים באופן ברור ונגיש.

ראיתי גם שחלק מהנחיות הנגישות טרם בוצע בעיקר הדברים הפחות מבניים כגון שילוט, ריהוט ופיתוח השטח. כמו כן היו מספר תקלות כגון סף דלת ששקע, מעקה שטרם הושלם, או דרך שנשארה פתוחה לצורכי עבודה שאמורה להיות חסומה וכו'.

כחלק מאישור הבניה למוזיאון נערכו סיורי נגישות לקראת תום העבודה, ובכל סיור נרשם דוח ליקויים לתיקון ושדרוג. עתה, לאחר שחלף כחודש מהפתיחה, מרבית הליקויים תוקנו וחלה התקדמות רבה בהשלמת החוסרים.

נוספו עשרות ספסלים ומושבים בחללים השונים, הותקנו משטחי אזהרה לפני הירידה במדרגות, נוספו מעקות היכן שנדרש, נוסף שילוט הכוונה, הותקנו דלפקים נגישים לאנשים בכיסאות גלגלים, שולט אזור החנייה לנכים בכיסאות גלגלים, הוצבו שתי קרוניות להסעת אנשים עם מוגבלות ובכיסאות גלגלים לאורך דרך הגישה החדשה במנהרה (שאורכה 100 מ' ושיפועה 3%-פחות מהמור בתקנות הנגישות למבנים חדשים שהוא עד 5%) לאלה שמתקשים לנוע בכוחות עצמם. נוסף שילוט הכוונה והדרכה אך טרם הושלמה כל מערכת השילוט.

לצד הערות ובקשות מאנשים עם מוגבלות, המוזיאון מקבל שבחים ותודות על מאמציו הרבים בהנגשת המוזיאון.

אנו ממשיכים לבדוק את הנגישות במוזיאון, לומדים מהערות הציבור, מצוות אנשי המוזיאון, מהמתכננים והקבלנים המבצעים (שטרם סיימו את מלאכתם ואפשר לראות זאת העבודות הנמשכות במקום).

בסיורי האחרון במקום עם סמנכ"ל המוזיאון והאחראית על הנגשת המוזיאון, החלטנו על מספר שדרוגים ושיפורים לטובת הנגשת המבנה והאתר.

עבודות פיתוח האתר נמשכות, היכל הספר טרם חובר אל הדרך הנגישה ממבנה הכניסה, סימון ושילוט החניות עדיין לא הושלם, הוזמנו מושבים רבים לאולמות שנמצאים בשלב אספקה (המושבים אינם מוצר מדף-הם עשויים מעץ מלא, נעשים בעבודת יד שאורכת זמן ועולים הון). האמצעים בשטחי החוץ מותקנים בהדרגה וממשיכים להיבנות כולל, ניקוי המדרכים, השבילים והמדרגות.

החלטנו להוסיף ליד הכניסה למבואת המוזיאון החדשה, עוד מקומות חנייה לנכים מתניידים כדי לאפשר רק לרכב של נכים משותקי רגליים לחנות במפרץ החנייה במקום בו ישנן 8 חניות מסומנות ומיועדות אך ורק להם, בתוכם 2 חניות לוואנים.

(ליד הכניסה לדגם בית שני יש עוד 8 חניות לרכב נכים).

שאלתי ובדקתי באופן אישי ואקראי כמה מהנכים בכיסאות גלגלים שבקרו במוזיאון על מצב הנגישות והאופן בו הם הצליחו להתנייד להתמצא ולראות את המוצגים ולקבל סיוע מצוות המוזיאון. התגובות היו בין "הנגישות במוזיאון השתפרה לאין ערוך מהמצב הקודם ואין שום תלונות" ועד להערות מינוריות לגבי שילוט חסר, וחוסר במידע ברור.

אשמח לשמוע את הערותיך, ולערוך איתך ועם כל מי שרוצה סיור במוזיאון לבדוק את הנגישות, לשמוע את הערות והשגות, ללמוד ולתקן שגיאות ולשדרג מה שאפשר לטובת הנגשת המקום עבור אנשים עם מוגבלות.

[בתשובה לשאלות ביחס למוגבלי ניידות שלא משתמשים בכיסא גלגלים הגיעה ההבהרה הבאה:]

1. מאחר ומוגבלי ניידות שאינם "משותקי רגליים" חונים בחניות הנכים "משותקי רגליים" הייעודיות כחוק, ועקב כך לא מאפשרים להם לחנות במקום שתוכנן במיוחד עבורם כולל 2 החניות לוואנים שנתפסות לשווא, מוגבלי ניידות הולכים, יחנו במקום מסומן עבורם, ליד חניות הנכים "משותקי הרגליים". המרחק, השיפועים והחניות הינן כמו לקודמיהם. קח בחשבון, שמוגבלי ניידות הולכים, יכולים לחנות בכל מקום פנוי אחר, בעוד נכים "משותקי רגליים" אינם יכולים.

2. מאחר ומוזיאון אינו אולם הופעות, כמות המושבים בהכרח מצומצמת. יש כרגע די מושבים וספסלים ובקרוב יותקנו נוספים. מאחר ולאחרונה כמות המבקרים גדלה ועולה על 300 אלף, ברור שלא יהיה מקום ישיבה לכל מבקר.

3. מי שלא רוצה להשתמש בקלנועית החשמלית-אינו חייב. כפי שציינתי לך, המרחק במעבר המקורה נגיש, שיפועו 3% ואורכו 100 מטר, הכל בהתאם לתקנות. אורך מסלול התצוגה המלא עולה על 1 ק"מ. מי שמגיע למוזיאון בין אם זה מוזיאון ישראל או אחר, חייב לקחת בחשבון את המרחקים הגדולים שעליו לעבור ברצונו לבקר בביתנים השונים, את הצורך להתעכב בתורים, להתחשב בצפיפות בתצוגות ייחודיות וחדשות ולהמתין כשהוא צופה במוצגים. זו מהותו של מוזיאון. מאחר וביתני מוזיאון ישראל מכילים נושאים שונים ומגוונים, צריך לחלק את הביקור לפי היכולת ליהנות מהחוויה המוזיאלית, לקחת בשיקול את יכולת ההבנה והקליטה, העומס הרגשי והפיסי שלו.

4. כאמור, המוזיאון משלים את תכנית הבינוי הפיתוח וההצטיידות. גם אני טרם סיימתי את תפקידי במוזיאון. חלק ממנו הוא המשך התכניות של שילוב אנשים עם מוגבלות במוזיאון בעבודה, הדרכה, חוגים, פעילויות מיוחדות וסיורים ייעודיים לאנשים וילדים עם מוגבלויות שונות כולל ללקויי ראייה ועיוורים.

5. יש במוזיאון יחידה מיוחדת לקשר עם אנשים עם מוגבלות, המקבלת פניות הערות ותלונות ונותנת מענה מידי לפונים. אתה מוזמן לפנות אליהם ולברר את כל שנחוץ לך.

בברכה,

 דני פריגת,

 יועץ הנגישות של מוזיאון ישראל