רקע :
סעיף 4 לחוק זכויות החולה,אוסר על מטפל או מוסד רפואי להפלות בין מטופלים מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה. לפיכך, רשימת הטעמים שההפליה בשלהם אסורה אינה רשימה סגורה, ואולם הרשימה כוללת כיום עילות הפליה "קלאסיות", שמתאפיינות בהעדר קשר כלשהו, לכאורה, בין התקיימותן לגבי מטופל, לבין הטיפול הרפואי שהוא מקבל.
הצעת החוק של חברי הכנסת חיים אורון ,אילן גילאון וניצן הורוביץ מוסיפה איסור להפלות בין מטופלים גם מטעם של גיל המטופל. הרקע לכך הוא טענות רבות שנשמעות כי חולים קשישים מופלים לרעה במערכת הרפואה, ללא כל נימוק רפואי. הצעת החוק מבקשת לבער הפליה זו.
עם זאת, מאחר שגילו של אדם, צעיר או מבוגר, עשוי להיות במקרים מסוימים רלוונטי לשיקולים הרפואיים, לרבות לעניין סיכויי הצלחת הטיפול הרפואי או סיכויי ההחלמה,קובע החוק לאסור על ההבחנה בין המטופלים, למעט אם היא נדרשת משיקולים רפואיים. כך, כאשר יסוד הגיל הוא רלוונטי משיקולים רפואיים, הוא יובא בחשבון, אך כשאינו רלוונטי, אסור שישמש בסיס להבחנה בין מטופלים.
יש לציין כי ציון הרלוונטיות של שיקולים רפואיים דווקא בהקשר של הבחנה מטעמי גיל, אינה מוציאה את אפשרות כי שיקול רפואי יהווה טעם לאבחנה, למשל, מטעמים של מין בשל הבדל בטיפול הרפואי הנדרש לנשים ולגברים, וכמובן שאם השיקול הרפואי הוא המכריע, ההבחנה לא תיחשב להפליה.
קביעת איסור ההפליה מטעמי גיל בחקיקה, תאפשר למטופלים לעמוד על קיום זכויותיהם ולמנוע אפלייתם, ואולם, בשלב זה לא חולו על איסור על הפליה בשל גיל האמצעים של אחריות בנזיקין בשל עוולה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, או של אחריות פלילית.
