סטודנטים לתואר ראשון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית הציגו השבוע את פרויקטי הגמר שלהם.
על פי ד"ר אוריאל לוי וד"ר דנה פורת, שניהלו את הפרויקטים הללו, חלק גדול מהם קשורים לטכנולוגיות להנגשה למוגבלויות.
בנוסף, הם אמרו, כי יש בשנים האחרונות טרנד של פרויקטים הקשורים לטלפונים חכמים.
מנהל המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה, פרופ' רוני אגרנט, ציין, כי הפרויקטים מציגים את היכולות הייחודיות שרכשו הסטודנטים בתוכנית לשילוב מרכיבים מתחומים שונים לטכנולוגיה אחת. "הפרויקטים משקפים את המפגש בין המהנדס, המדען והממציא".
כך, פיתחו הסטודנטים לפיזיקה יישומית אלון כהן ורועי ביטון מערכת המאפשרת לחולים בניוון שרירים לשלוט בכל המוצרים החשמליים בבית. חולים אלה אינם מסוגלים להניע שרירים בגוף, למעט שרירי הפנים וקצות האצבעות בידיים, ועל פי רוב נאלצים להיעזר באדם נוסף, שיהיה צמוד אליהם בכל שעות היממה ויבצע עבורם את כל הפעולות.
המערכת שפותחה מאפשרת לחולים להיות עצמאיים ולשלוט באופן אלחוטי בפעולות, כמו: העברת ערוצים בטלוויזיה, הפעלת המחשב הביתי, הנעת כיסא הגלגלים, הדלקת האור בבית וחיוג בטלפון הנייד.
מדובר בקופסה קטנה, בעלת תצוגה צבעונית, המקובעת לכיסא הגלגלים ומסוגלת להתחבר באופן אלחוטי למוצרים המכילים התקן או חיישני אינפרא-אדום. על ידי תנועה מזערית של קצה האגודל יכול המשתמש לשלוט באופן מלא על כל (Bluetooth) ' בלוטות הפעולות שמאפשרת המערכת וליהנות מעצמאות גדולה יותר בביתו.
פיתוח נוסף בוצע על ידי הסטודנט רונן הבר. זה פיתח תוכנת מחשב המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באינטרנט באופן עצמאי. התוכנה מופעלת על ידי מצמוצי עיניים של המשתמש, וכל שנדרש כדי להפעיל אותה הוא מצלמת אינטרנט פשוטה.
לאחר כיול ראשוני, מסוגלת התוכנה לעקוב אחר מצמוץ העיניים של המשתמש כתחליף לפקודות שמועברות באמצעות מקלדת. "רציתי לפתח תוכנה שתהיה זולה יותר מהמוצרים הקיימים כיום בשוק עבור אנשים מוגבלים, שמחירם יכול להגיע לאלפי שקלים", הסביר הבר. הוא זיהה את הצורך בתוכנה מסוג זה לאחר שהתנדב בארבע השנים האחרונות בעבודה עם נער חולה במחלת ניוון שרירים.
הסטודנטים להנדסת מחשבים אביעד פינס, אסף דסה וניר עטרת הקדישו את פרויקט הגמר שלהם לפיתוח ממשק שיסייע ללקויי ראייה לקרוא טקסט מהטלפון הנייד שלהם באמצעות כתב ברייל. התוכנה מתרגמת טקסט בטלפון הנייד לחומרה, וזו מתרגמת אותו לכתב ברייל.
הסטודנטים הרכיבו שישה מנועים קטנים ש"מתלבשים" על הטלפון, בדומה לדיבורית, כאשר כל מנוע מייצג נקודת ברייל. כל תו בכתב ברייל מורכב משש נקודות שחלקן בולטות וחלקן שקועות, מה שיוצר 64 צירופים שונים. המנגנון מאפשר קריאת הודעות טקסט, קריאה של שם המתקשר בשיחות נכנסות ואפשרויות נוספות. יצוין, כי לצורך הפיתוח, נעזרו הסטודנטים באדם לקוי ראייה שעוסק בעצמו בטכנולוגיה ובמחשבים.
עמוס קליינברגר, אורן ברכאן ומיטל אלבו, שלושתם סטודנטים להנדסת מחשב, פיתחו תוכנה המאפשרת לרופאים ולחוקרים בתחום להגדיר אירועים רפואיים בתיקים של מטופלים. "כיום, כאשר עושים בדיקות דם, למשל, נרשמים הנתונים במסד הנתונים של קופת חולים כמו שהם", אמרו.
במסגרת הפיתוח שלהם, יוצג המידע במסך של הרופא בצורה רלוונטית לאירועים, ולא בצורה כרונולוגית, כפי שזה מופיע כיום. התוכנה מיועדת לבתי חולים, לקופות חולים, לרופאים ולחוקרים. הפיתוח נמצא לקראת סיום, ואחת מקופות החולים מנהלת מגעים להטמעתו בה.
פיתוח נוסף נוגע לתחום המוזיקה: הסטודנטים להנדסת מחשב רון יהודאי ואיתי אבין, שניהם נגני גיטרה ותיקים, פיתחו תוכנה חדשה שמאפשרת ללמוד לנגן על הכלי באופן עצמאי. עיקר התוכנה עוסק בלימוד נגינה של סולמות או סולואים של גיטרה. כל שצריך הוא לחבר את הגיטרה, בין אם היא חשמלית או קלאסית, למחשב באמצעות מיקרופון.
התלמיד לומד את הנגינה לבד, ומקבל משוב על מה שביצע. כיום קיימות בשוק תוכנות שונות ללימוד גיטרה, אך אף אחת מהן אינה נותנת משוב על הנגינה ואינה מתקנת את המנגן.
