חדשות

שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר: סיפר על התמודדותו במהלך השנים להנגשת מוסדות החינוך בהם למד בנו וציין כי תהליך של הנגשה לוקח לעיתים זמן רב וכיום המצב טוב יותר מבעבר. השופט הדגיש את החשיבות של רגישות הסביבה לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות ושיבח את פעילותה של העמותה, שהצליחה לרתום אליה גופים רבים ולעורר יותר רגישות לנושא.

עו"ד אפי נווה – ראש לשכת עורכי הדין: סיפר על החלטתו לפתוח את שעריה של לשכת עוה"ד בפני ארגונים חברתיים ולאפשר להם לקיים במבני הלשכה כנסים, השתלמויות והרצאות ללא תשלום. כמו כן הזכיר נווה את העובדה שוועידת המשפט שהתקיימה בספטמבר האחרון היתה נגישה בסיוע עמותת נגישות ישראל וסיפר על הקמתה של יחידה חברתית בכנסת שמלווה תהליכי חקיקה בנושאים חברתיים וציבוריים.

חה"כ נורית קורן, סגנית יו"ר הכנסת : סיפרה על מאבקה האישי במשך שנים לשלב את ביתה שהינה עם לקות שמיעה, במוסדות חינוך שלא היו נגישים עבורה. כן חזרה חה"כ על קריאתה לשלב שופטים עם מוגבלות בבתי המשפט וציינה כי הכתבה שקראה על השופט האמריקאי העיוור ריצ'ארד ברנשטיין שמונה להיות שופט בביהמ"ש העליון במישיגן ארה"ב, השפיעה עליה מאוד.

חה"כ קארין אלהרר: הדגישה כי הזכות לנגישות היא זכות יסוד ושמאז נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנשים עם מוגבלות אינם נתונים עוד לחסדיהם של אחרים וכי מדובר בחובה בסיסית של כל נותן שירות להנגיש עצמו ומי שיפר זכות זו ייתבע בבית משפט. עוד ציינה חה"כ כי לעיתים קיימות סיטואציות מורכבות שבהן נבחנת הזכות לנגישות והיקפה ונתנה כדוגמה את התלמידה שמבקשת לצאת לטיול יחד עם חבריה לכיתה ולבצע עימם את כל המסלול .

חה"כ אילן גילאון, יו"ר וועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בוועדת העבודה והרווחה: ציין כי הנגישות היא בראש ובראשונה תפישה והסתכלות ולא חקיקה. והביע תקוותו כי בעתיד החברה תהיה רגישה ונגישה יותר לאנשים עם מוגבלות ושכשנראה שופט עם מוגבלות לא נזיל דמעה כי נחשוב שזה הדבר הכי נורמאלי וכך צריך להיות בחברה מתוקנת.

אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: ציין כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , שייכת למשרד המשפטים ובין היתר אחראית לכל נושא הנגישות ואכיפתה. עוד ציין הנציב כי הנגישות תתרום לחברה כולה וייהנו ממנה בעתיד גם אנשים ללא מוגבלות כמו אימהות עם עגלות, קשישים ועוד.

עו"ד תומר רייף ממשרד עורכי דין זיסמן, אהרוני גאייר ושות': הרצה על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומטרתו וסיפר על העתירה שהגישה עמותת נגישות ישראל נגד משרדי ממשלה בשל אי עמידה בהליך התקנת תקנות הנגישות לו הם מחויבים מכוח החוק וההתקדמות המשמעותית שחלה מאז הגשתה.

עו"ד ערן טמיר, ממונה לשכה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: הרצה על חובות ביצוע התאמת נגישות במבנים והרחיב בתוך כך על תקנות מקום קיים וההבחנה בין מקום חדש לקיים ומערכת החוקים החלה על כל אחד.

עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת נגישות ישראל: הרצתה על תקנות נגישות השירות, על מי הן חלות ואילו שירותים נדרש על פי התקנות להנגיש עבור אנשים עם מוגבלות.

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: הרצה על תקנה 35 בתקנות נגישות השירות המחייבת אתרי אינטרנט שניתן בהם שירות לציבור או מידע אודות השירות לציבור להיות נגישים על פי התקן הישראלי 5568 המבוסס על התקן הבינלאומי.

אלון זכאי, מייסד ומנכ"ל חברת A-2-Z שיווק באינטרנט: הדגים כיצד אתר אינטרנט נדרש להיות נגיש הלכה למעשה .

עו"ד ליאור לאופר, קצין ציות ומנהל סיכונים, מבטח-סימון סוכנויות לביטוח בע"מ, שהשתתף בפאנל: הסביר על תפקידו של היועץ המשפטי בתוך תהליך ההנגשה של הארגון וציין כי אחד הדברים החשובים הוא לרתום את ההנהלה ולשנות את התפישה של מתן שירות נגיש בחסד למתן שירות נגיש בזכות .

עו"ד איתן עמרם, סגן מנהל מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין: הרצה על התאמות נגישות הנדרשות בערכאות המשפטיות הן בפן הפיזי והן בפן השירותי. ובתוך כך פירט את החובות השונות החלות על עורך הדין המייצג לקוחות עם מוגבלות והזכויות שרשאי לדרוש עבורם בדיונים בערכאות שיפוטיות.