הודעה לעיתונות מטעם ועדה לפניות הציבור
הוועדה לפניות הציבור קיימה היום ישיבה בנושא העדר טיפול הולם עבור ילדות ונערות הסובלות מהפרעות אכילה בעקבות פניה שהגיעה לוועדה בנושא.
הפונה אשר פנה לוועדה סיפר כי אחותו סובלת מהפרעות אכילה. אך מכיוון שהיא נחשבת לבוגרת (בת 24) לא הוא ולא הוריו יכולים לעשות דבר מלבד לדבר איתה ולהיתקל ”בקיר אטום”. אי לכך, היא עצמה הגישה בקשה לאשפוז מלא במחלקה לטיפול בהפרעות אכילה בבית חולים ”שיבא” בתל השומר. בתגובה היא נענתה כי התור לאשפוז ארוך ולכן היא תאלץ להמתין עד שתתפנה מיטה. אחותו המתינה חודש ימים עד שאושפזה. ”אני לא מאחל לאף אחד ביקום לראות את בתו/אחותו דועכת למול עיניו, מסרבת להכניס מזון לפיה ולעמוד מול זה בחוסר אונים” אמר. הפונה ציין כי קיימת האפשרות לאשפוז במסגרת מרפאה פסיכיאטרית בבתי החולים השונים אך מסגרת זו אינה בנויה מיסודה לתת מענה הולם לטיפול במחלה. לדבריו, מניסיון אישי, אשפוז במחלקה כזו מביא להידרדרות במצבו של החולה. החולה ביקש שהוועדה לפניות הציבור תפעל בדחיפות ליצירת מקומות נוספים לאשפוז בשלב הראשון. כמו כן לצאת למסע הסברה גדול בחטיבות הביניים והתיכונים לתלמידים ולהורים על חומרת הבעיה במחלה זו. לדבריו, מידי שנה עולה אחוז החולים במחלה ומאומה לא נעשה בנושא.
יו”ר הוועדה , ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה כי היות וכיום יש הסכמה בקרב אנשי המקצוע והממשלה כי קיים מחסור במרכזים הנותנים טיפול מקיף ורב מערכתי לנשים הסובלות מהפרעות אכילה, והבעיה חריפה ביותר באזורי הפריפריה- צפון ודרום.
ח”כ לנדבר ציינה כי מטרת הוועדה היא לבחון את האמצעים הדרושים להקמה ולתפעול של מרכזים לטיפול בהפרעות אכילה ברחבי הארץ.
ח”כ לנדבר ציינה שהבעיה ידועה. שנים דנים בכנסת בנושא, מספר החולים הולך וגובר , אין הסברה ואין מודעות למחלה ולסכנות שבה. ח”כ לנדבר קראה לבצע מבצע הסברה מקיף בבתי הספר בקרב ילדים ובני נוער וכן בצה”ל לגבי הסכנות שבתופעה. כמו כן ביקשה לקבל לוח זמנים ממשרד הבריאות לגבי הקמת שלושת המרכזים לטיפול בהפרעות אכילה בתוך בתי חולים קיימים ולוח זמנים להקמת הוסטל ארצי לנשים הסובלות מהפרעות אכילה אך לא קיבלה תשובה מדויקת על כך מנציג משרד הבריאות שנכח בישיבה.
ח”כ יום מרציאנו, ציין כמי שמכיר את הנושא מקרוב שהבעיה של ההורים, שלא מוכנים להכניס את ילדיהם לבתי חולים לחולי נפש. כמו כן ציין כי בחברה הישראלית לא מספיק ערים לתופעה. ח”כ מרציאנו קרא לקיים ועדה משותפת עם ועדת החינוך במטרה לחשוב על ההסברה ולהגדיל את המודעות בנושא.
ח”כ אסתרינה טרטמן קראה לפעול בשלושה מישורים ; בפאן החקיקתי לאסור העסקת בחורות הסובלות מהפרעות אכילה בסוכנויות דוגמניות. בתחום החינוך, מודעות ציבורית. בתחום הבריאות לא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח יש צורך להוסיף מקומות אשפוז ולהכנס להגדרה טיפולית.
הפונים שנכחו בישיבה התלוננו על העדר הסברה להורים. לדבריהם, המשפחות לא יודעות עד כמה המצב יכול להיות גרוע.הפונים ציינו שלו הייתה מודעות לנושא, ההורים היו מאשפזים את ילדיהם בכפייה כך שלא יגיעו למצב שאליו הגיעו.
הגב` פרלה אלמליח, אמה של הדוגמנית אילנית- הילה אלמליח ז”ל שנפטרה ממחלת האנורקסיה בתחילת החודש ציינה כי לו היה אשפוז בכפייה בתה הייתה חיה כיום. לדבריה, מחלקות לפסיכיאטריה לא מתאימות לבנות האלה. כמו כן ביקשה שמנהלי המחלקות לא יבקשו הסכמת הבנות לאשפוז אלא שיאשפזו אותן. כמו כן ביקשה מסוכנויות דוגמניות לא להעסיק דוגמניות הסובלות מאנורקסיה.
מר עדי ברקן, סוכן דוגמניות הפועל למיגור תופעת האנורקסיה ציין כי הבעיה העיקרית היא הדימוי העצמי של בני הנוער שנמצא ”מתחת לאדמה”. בני נוער לא מרוצים ממה שהם רואים במראה. כל שנה מתווספים מאות רבים של חולים במחלה. לדבריו התופעה קיימת בכל בית שלישי וצריך לבצע חינוך והסברה בבתי הספר שעה אחת בשבוע, שיעסקו במניעה. ”אנחנו בעיצומה של מגיפה אמיתית”. ברקן דרש להגביר שעות הסברה בבתי הספר ובצה”ל. ברקן ציין כמי שעסק בדוגמנות הוא הודה כי מי שמבקש מדוגמנית לרזות בעצם ”שולח אותה להתאבד”. כמו כן דרש ברקן לחייב כל סוכנות דוגמנות שמעסיקה דוגמניות להעסיק תזונאית שתאבחן האם הבחורה נמצאת בסיכון פיזי ו/או הסובלת מהפרעות אכילה.
ברקן ציין כי הכל מתחיל ונגמר בחינוך. אין שעות הסברה והתופעה מתייחסת ונוגעת לכל אוכלוסיית מדינת ישראל.
שי אביטל, נציג סוכנות הדוגמניות עלית ציין כי הנושא ידוע אך עד היום לא קרה כלום כי אף אחד לא קורה לאנורקסיה מחלה. אביטל קרה לעשות פרסומות וסרטים שיראו מה עובר על החולים באנורקסיה על מנת להרתיע את בני הנוער מהתופעה.
הגב` טלי ברגר , ממונה על החינוך מיני וחיי משפחה בשפ”י (שירות פסיכולוגי יעוצי) במשרד החינוך ציינה כי במערכת החינוך נהוגות תכניות שונות לחינוך תזונתי כחלק מהחינוך לבריאות. מטרתן של התכניות ליצור הרגלי אכילה וצריכת מזון נכונים בקרב התלמידים, ובכך למנוע הופעת הפרעות אכילה. תוכניות אלה אינן חובה, והן נהוגות בעיקר בגני החובה הטרום חובה, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.
התוכנית ”תפור עלי” היא תוכנית שמטרתה להקנות הרגלי חיים בריאים וכלים לאימוץ תזונה נכונה. התוכנית מופעלת בשיתוף הורי התלמידים, ומונהגת כיום ב-900 בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים.
הגב` ברגר ציינה כי הבעיה העיקרית זה יכולת האכיפה על בתי הספר. משרד החינוך ממליץ על שעת חינוך אחת בכל שבוע בנושא, אך לא יכול לחייב את בתי הספר ליישם את התוכנית. בשנה זו התוכנית מיושמת בכיתות א`-ט` ובשנה הבאה התוכנית תיושם גם בבתי הספר התיכוניים. אך הטענה בבתי הספר ש”מרוב נושאים שמפילים עליהם, לא נשאר זמן למקצועות הלימוד”.
ד”ר איתן גור, מנהל המחלקה להפרעות אכילה בבית חולים תל-השומר, ציין כי כל המחקרים מראים שפרסום וקמפיין שלילי רק מגבירים את התופעה ולא מפחיתים אותה. ד”ר גור ציין כי יש צורך בקמפיין חיובי, אורח חיים בריא , תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית ולא על ידי הבלטת המחלה. ד”ר גור ציין כי כיום יש כ- 50,000 חולים בהפרעות אכילה ומתוכם כ- 5,000 סובלים מאנורקסיה. כמו כן ציין כי התמותה מהמחלה הנה של כ- 5%.
ד”ר גור ציין כי בבית החולים תל-השומר יש 24 מיטות אשפוז כאשר קיים צורך בעוד כ- 10 מיטות והם ביקשו להגדיל את המספר ל- 34 מיטות כאשר על כל מיטה פנויה ממתינה פונה אחת. סבב האשפוזים במחלקה הוא ארוך יחסית.
לדברי ד”ר גור, הבעיה הנה העדר מקומות טיפול בפריסה ארצית. כמו כן קיים צורך לחזק את התהליך השיקומי , צריך להכניס סל שיקום.
ד”ר יצחק שרף , סגן מנהל בית חולים אסף הרופא ציין כי בבית החולים קיימת מחלקה כבר כ-10 שנים שהוקמה מכספי תרומות אולם משרד הבריאות החליט לסגור את המחלקה מפאת חוסר תקציב.
אל”מ גדי לובין, רמ”ח ברה”ן (בריאות הנפש) במשרד הביטחון ציין כי בשנה האחרונה אושפזו בצה”ל 20 חיילות בגלל הפרעות אכילה. בשנתיים האחרונות נאלצו לדחות גיוסן של 12 חיילות שסבלו מהפרעות אכילה. כמו כן ציין אל”מ לובין, כי 80 בנות גויסו למרות שהן סובלות מאנורקסיה.
בנוסף ציין אל”מ לובין כי תופעת האנורקסיה קיימת בעיקר בקרב בנות שמאופיינות בהישגיות ובפרקציוניזים והתופעה הולכת וגוברת. יחד עם זאת ציין כי בצה”ל אין הסברה ומניעה בנושא האנורקסיה- הפרעות אכילה לכלל האוכלוסייה וההסברה קיימת באופן עקיף בלבד, במסגרת ”ובחרת בחיים”- תוכנית שמתייחסת למניעת השימוש באלכוהול ונהיגה בטוחה יש התייחסות גם לנושא התזונה.
ד”ר יעקב פולאקביץ , ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות אמר כי ”התופעה מתייחסת לכל שכבות האוכלוסייה מגיל צעיר מאוד ועד גיל 30 בערך.
ברמת הפרסום ציין ד”ר פולאקוביץ כי דווקא סרטי פרסומת והסברה בנושא עלולים לדחוף את הנוער לתופעה, לפיכ ך צריך לחשוב על מניעה מאוד זהירה ומחושבת.
אנורקסיה ונרבוזה זו מחלת נפש, עוד ציין כי לא תמיד צריך להתחשב ברצון המשפחה לגבי מקום האשפוז שכן לא תמיד רצון המשפחה מבין את הצורך הרפואי.
פולאקוביץ הודיע כי תוך 3 חודשים יגישו תוכנית למשרד האוצר להקמת 3 מרכזים לטיפול בהפרעות אכילה. הבעיה העיקרית שקיימת בנושא זה העדר הטיפול בצפון ודרום.
נציגי עמותת ”שחף” , עמותה למיגור הפרעות אכילה, ציינו כי הם מתנגדים לאשפוז בבתי חולים שלדבריהם גורם לטראומה קשה ומעדיפים לטפל בסובלים מהתופעה, בקהילה. עלות הטיפול על המשפחה שבוחרת לטפל באופן פרטי נעה בין 3000 ₪ ל- 18.000 ₪ .
נציגי קופות החולים שנכחו בישיבה טענו שבקופות החולים קיימות תוכניות לטיפול באנורקסיה בקהילה אך כל עוד בריאות הנפש לא הועברה אליהם ממשרד הבריאות, הם אינם יכולים להוציא את תוכניותיהם לפועל.
מר אנואר חילף, רפרנט בריאות באגף תקציבים במשרד האוצר ציין כי משרד הבריאות טרם הגיש הצעה לתקצוב המרכזים החדשים להפרעות אכילה.
ד”ר אורנה אטיאס, רופאת ילדים בבית חולים סורוקה ציינה כי הצוות בבית החולים קיבל את ההכשרה בנושא הפרעות אכילה אך אין בבית החולים אפילו טיפול אמבולטורי וכל פניותיה למשרד הבריאות בנושא נענו בשלילה.
בסיכום הישיבה הודיעה יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר:
1. ח”כ לנדבר פונה למשרד הבריאות בבקשה להקים יחידה לטיפול בהפרעות אכילה בבתי חולים בירושלים, חיפה ובאר שבע. צוות היחידה יורכב מרופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ותזונאים ויפעל במתכונת היחידה הנמצאת בתל-השומר. כאשר העדיפות היא להקמת יחידה בבאר שבע- היחידה שתיתן מענה לאזור הדרום שבו אין כיום כמעט מענה לטיפול בהפרעות אכילה.
2. ח”כ לנדבר פונה לשרת החינוך בבקשה לחייב את כל בתי הספר היסודיים והתיכוניים וכן בגני החובה לבצע הסברה מקיפה למניעת תופעת האנורקסיה, כך שבכל בתי הספר בכל המגזרים יהיו מחויבים לבצע את ההסברה פעם בשבוע בכל כיתה וכיתה.
3. ח”כ לנדבר פונה לשר הביטחון בבקשה לבצע הסברה מקיפה בנושא לכלל חיילי צה”ל בשירות סדיר ובקבע.
