חדשות

משה נגבי מראיין את ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. הראיון נערך במסגרת תוכנית הרדיו "דין ודברים" אשר משודרת ברשת ב' של "קול-ישראל".

להלן תמליל הראיון:

משה נגבי:  ד"ר דינה פלדמן תכף נדבר איתך באופן יותר מקיף על עבודתך בנציגת שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות אבל בהקשר של הסיפור הזה אמרנו כבר עיקר הנזק טוען הילד היה כתוצאה מכך שאושפז שלא בצדק לטענתו בבית חולים פסיכיאטרי.
ורציתי לשאול אותך באמת על הסבל המיוחד של אנשים שהם נכים מבחינה נפשית, חוסר הסובלנות של החברה כלפיהם.
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  בהחלט אנשים עם מוגבלות נפשית נמצאים היום במצב הכי קשה בחברה הישראלית מבחינת הסטיגמה כלפיהם אבל אני ברשותך רוצה להתייחס לפסק דין התקדימי הזה גם בהיבט נוסף על כך שהוא בעצם מעביר את המסר שבית החולים הפסיכיאטרי אינו יכול להוות חלופה לטיפול הולם בקהילה דבר שהיה מוכר כבר במדינת ישראל גם בקשר לאנשים נפגעי נפש שיש להם את האבחנה והם לא צריכים להיות בבתי חולים פסיכיאטרים.
איריס לביא:  ומכאן באמת נעבור אלייך אל הנושא שאליו שלשמו באת וכנציבת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ואנחנו יודעים שנחקקו הרבה חוקים, נתנו פסקי דין לא מעטים לטובת השוויון הזה אבל בפועל אולי ליישם את הדברים כנראה שהדברים לא קורים כל כך בקלות.
לגבי השוויון בפועל ההנגשה וכל הנושאים שאנשים עם מוגבלויות זקוקים להם.
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  כן בהחלט קודם כל זה תופעה כללית של קושי ליישם חוקים והחלטות של בית המשפט, אני מוכרחה לציין
משה נגבי:  בעיקר כשזה עולה כסף, אנחנו שומעים עכשיו שיש גם הצעות שבית משפט לא יוכל להתערב בעניינים שעולים כסף.
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  כן אבל אני מוכרחה לומר שדווקא בנושא הנגישות למשל נגישות לאנשים עם מוגבלות יש גם אלמנטים שלא עולים כסף בכל אופן הם שנים רבות לא נאכפו. אני מדברת למשל על שנות השבעים של חוק התכנון והבנייה שבה היה חובה של הנגשה ותוך הוועדות המקומיות והחוק הזה לא נאכף. רק תארו לעצמכם מה היה קורה במדינת ישראל עם שלושים שנה כן היו אוכפים את החוקים, ואני מדברת על חוק של הנמכת מדרכות, שחלקם בתהליכי השיפוץ בכלל לא עולים כסף וזה רק עניין של תודעה ורצון טוב.
משה נגבי:  רגישות
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  ורגישות לנושא. אז קודם כל הבעיה באכיפה של חוקים זה העדר מודעות העדר ידע והעדר אכפתיות. וקודם דיברתם על חורים שחורים, אז אני חושבת שבאמת האנשים עם מוגבלות בישראל למרות שהם כנראה מגיעים לאחד פסיק שלושה מיליון איש מתוכם שש מאות אלף אנשים עם מוגבלות חמורה, הם חלק בלתי נראה של החברה הזאת וכנראה במערכות החקיקה לא מכירים בהם.
ואם כבר מכניסים את האלמנט הזה, אז לא מוצאים לנכון לכפות ולאכוף את החקיקה הזאת ונכון שיש גם קושי גדול להשקיע משאבים ואני מוכרחה לומר שבכל אופן באנשים עם מוגבלות במדינת ישראל מושקעים הרבה מאוד מיליארדים במשך שנה בתחום של הבריאות בתחום של השיקום
משה נגבי:  אולי
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  הביטחון הסוציאלי. הבעיה העיקרית כרגע היא יותר בתפנית המחשבתית שהשקעה בפרט ובטיפול שלו היא לא הדבר המרכזי הבלעדי אלא יש גם חשיבות מאוד מאוד גדולה להנגשה של הסביבה.
איריס לביא:  כלומר המוגבלות לא של האדם, הרבה פעמים היא של הסביבה שפשוט לא
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  אין צל של ספק שהמוגבלות של האדם ותפקודו כאדם בחברה היא קודם כל פרי של העדר הנגישות החברתית והפיזית והטכנולוגית של הסביבה שיכולה לקבל אותו.
משה נגבי:  אולי מקרה מובהק לאי אכיפה לא רק של החוק אלא של פסקי דין של בג"צ, זה הנושא שאנחנו מדי פעם מזכירים פה בתוכנית לצערנו נאלצים להזכיר השילוב אותה חובת שילוב של ילדים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל, היו כבר נדמה לי שלושה פסקי דין מפורשים של בג"צ בנושא הזה שבעצם אינם מקומיים.
אנשי ארגון יתד – ילדי תסמונת דאון למשל טוענים שפשוט מבזים את פסק הדין של בית המשפט.
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  תראה אני חושבת שהנושא הזה צריכים לקחת אותו קודם כל בהיבט העקרוני של הבשורה הטובה. הבשורה הטובה היא שהחברה האזרחית בנושא של אנשים עם מוגבלות הפכה מאוד מאוד פעילה והיא גם פעילה בכנסת בנושאים של חקיקה וגם פעילה
משה נגבי:  את מתכוונת ארגונים וולנטרים,
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  ארגונים של החברה הישראלית, ארגונים וולנטרים והם גם כרגע פעילים מאוד. ולא רק בתחום של החינוך, גם בתחום של הדיור בקהילה ובתחומים אחרים ומבקשים את הסיוע של בית
משה נגבי:  המשפט
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  המשפט העליון.
משה נגבי:  אבל מה קורה שלא מצייתים לבית המשפט?
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  מה שאני חושבת זה קשור למה שדיברנו קודם, יש הרבה רצון טוב בתוך המערכת הממשלתית נעשית הרבה מאוד השקעה אבל הנקודה היא לא רק נקודת תקציבית. הנקודה היא צורך בלתי רגיל שיש היום לעשות מהפך חשיבתי ולדבר בשפת זכויות אדם. דברו עוד היום על זכויות סוציאליות היום צריכים לדבר על זכויות אדם ולהבין את הזכות הבסיסית של האדם להיות חלק מן החברה.
אני מוכרחה לומר לך שהנושא הזה התחיל להיות יותר ויותר מוטמע אבל הוא בהחלט נתקל בקשיים וזה חלק מהעבודה הגדולה שלנו, ללמד את
משה נגבי:  הנציבות
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  שפת של הנציבות ללמד את שפת זכויות אדם.
איריס לביא:  אולי נזכיר ביום שני אתם מקיימים כנס גדול,
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  כן ביום שני
איריס לביא:  והוא מרתים רבים, איפה זה יהיה אבל?
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  ביום שני אנחנו מקיימים כנס גדול במרכז וול בבר אילן, אנחנו בו חוגגים את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות שנקבע על ידי האו"ם. אגב במרץ 2005 חתמה ישראל, 2007 סליחה, חתמה ישראל על האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלות ואנחנו כרגע בתהליכי אישור. אנחנו חוגגים בכנס הזה את היום הזה ואת האמנה ושם אנחנו מביאים סוגיות נבחרות בנושא של זכויות אדם של אנשים עם מוגבלות בין השאר בנושא של חינוך, בנושא של זכותו המוסרית והמשפטית
איריס לביא:  אפילו בנושא של הלידה אני רואה, האם
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  זכותו
איריס לביא:  להוליד,
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  המוסרית
איריס לביא:  להוליד עובר.
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות:  נכון, אני חושבת שזה אחד הנושאים שנוגעים באושיות התפיסה של האדם עם מוגבלות.