חדשות

מקור: "הכל דיבורים" רשת ב' של קול-ישראל.

ירון דקל: שבוע זכויות האדם הוא גם השבוע שמציין  את החופש והיכולת והזכות לנגישות גם לנכים. שלום לשמחה בניטה.
שמחה בניטה: שלום.
ירון דקל: יושבת ראש עמותת מזור, העמותה שהובילה בשעתו את המאבק למען  זכויות הנכים והסיפור שאת מספרת לנו היום הוא על איך נכים לא יכולים להגיע למשרד ממשלתי  חשוב בירושלים.
שמחה בניטה: נכון.
ירון דקל: מה הסיפור?
שמחה בניטה: הבניין בירושלים ממוקם בבניין עתיק.
ירון דקל: על איזה משרד אנחנו מדברים?
שמחה בניטה: בניין ג"נרלי, מבנה שהוא מושכר על ידי הכנסייה הרוסית, הרומנית, ארמנית, כל  מיני, כל המבנים שמה מושכרים, בניינים ישנים, יש שמה מעלית קטנה.
ירון דקל: אנחנו מדברים על משרד הפנים?
שמחה בניטה: משרד הפנים
ירון דקל: בירושלים. בניין ג"נרלי.
שמחה בניטה: משרד הפנים בירושלים נותן שירות לכל האזרחים.
ירון דקל: יש מעלית אבל היא קטנה?
שמחה בניטה: יפה. יש מעלית שיכולים לעמוד בה אולי 3 אנשים. לעמוד. אבל אני מדברת על נכים, על כסאות גלגלים ממונעות, כפי שאתה מסתובב בכנסת,  אתה רואה הרבה פעמים אותנו מסתובבים,  עגלות כמו שלנו לא יכולות להיכנס למעלית כזאת. אז, טוב.
ירון דקל: פניתם?
שמחה בניטה: אנחנו, אני כבר לפחות מאחרי  הפגנת 99" אחד הדברים שהעלתי זה שצריך לשנות את המיקום של המבנה מכיוון שהוא איננו נגיש לנכים, ובכל פעם שאתה כותב לשר הפנים שנמצא בתפקיד, הוא כותב  לך אתה צודק, הנושא נמצא בטיפול ויתוקן.
ירון דקל: לקחת לי כמעט את המלים מהפה, שמחה בניטה, כי הנה מונחת לפני תגובתה של דוברת משרד הפנים,  סביל חדד, והיא כותבת כך: "משרד הפנים פועל נמרצות לשיפוץ המבנה".
שמחה בניטה: אה
ירון דקל: את מהנהנת?
שמחה בניטה: אנחנו מקבלים את המכתבים האלה, מאז שאני מטפלת בנכים 12 שנה, אני מקבלת את התשובות האלה.
ירון דקל: יש לך אוסף?
שמחה בניטה: מה זה אוסף, אני אומרת לך.
ירון דקל: תוכלי לפתוח תערוכה. כל דובר עם אותה תגובה.
שמחה בניטה: כל דובר וכל שר.
ירון דקל: רגע,  תני לי לגמור לקרוא את התגובה של סביל חדד: "משרד הפנים פועל נמרצות לשיפוץ המבנה הקיים, כאשר המבנה ישופץ על פי הדרישות התכנוניות והעדכניות, כמובן תינתן התייחסות לנושא נגישות הנכים. במבנה הנוכחי אמנם קיימת מעלית אולם  לעתים לא מצליחים בעלי כסאות גלגלים  להיכנס למעלה ובמקרים אלה מוצאת מנהלת הלשכה פתרון  הולם ומיידי ולפיו אחת העובדות  ניגשת לפונה במקום הימצאו ומשרתת אותו". כלומר פקיד יורד למטה. זה נכון?
שמחה בניטה: אז אני רוצה להגיד לך, ירון, שאני באמת, אתה יודע מה, אחד  הדברים שבאמת מקוממים אותי, שאותם אלה שנותנים תשובות הם, אני לא אומרת  שהם משקרים, כי מיידעים אותם פשוט בידיעות לא נכונות, אבל אני אסביר לך כמה דברים. אלף, כשנכה מגיע למטה, אז מי שצריך להתקשר ללמעלה זה השומר שנמצא בכניסה, שהם באמת אדיבים,  אבל הם מתקשרים ואז אומרים אין כרגע מי שיתפנה,
ירון דקל: תמתינו למטה
שמחה בניטה: ואתה יכול לשבת ולחכות שעה ושעה וחצי עד  שמישהו יסכים ויואיל בטובו לרדת למטה, כי כולן עמוסות
ירון דקל: תגידי, מה הפתרון?
שמחה בניטה:  עכשיו, אל תשכח, חשוב לי מאוד לציין,  למטה מאוד קר. בחורף אתה פשוט קופא. בגלל שאנו מוגבלים אנחנו גם צריכים שירותים. עכשיו אין לך שירותים גם למטה ואתה יכול לחכות ולצאת  מהבית, עד שאתה מגיע הביתה זה 3-4 שעות
ירון דקל: מה את אומרת
שמחה בניטה:  ואז אתה יכול לעשות במכנסיים אם אתה לא.
ירון דקל: ומה הפתרון?
שמחה בניטה: אני כבר כמה פעמים הצעתי שהפרוזדור למטה, איפה שפעם, פעם בימים הטובים של משרד הפנים הייתה יחידת המודיעין למטה, איפה שהיום הם שמו שתייה. הם עשו קיוסק בכניסה, כדי איך אומרים להרוויח, אז במקום שהאזרחים ירוויחו שירות מהיר, במיוחד נכים, אז במקום שתשב למטה
ירון דקל: פקידה
שמחה בניטה: פקידה וזה הרבה יותר פשוט, שהיא תקבל נכים
ירון דקל: ולמה זה לא עבד? זה נשמע הגיוני, למה זה לא עבד?
שמחה בניטה: למה? כי הם לא רוצים, אם הם היו רואים  את הנכים, סופרים את הנכים, מתייחסים לנכים  בכבוד כמו שמתייחסים במדינות אחרות, אז אני אפילו לא הייתי צריכה לדבר.
ירון דקל: מה אני אומר לך שמחה בניטה, את מה זה צודקת. טוב.
שמחה בניטה: אני אומרת. היחס. פה זה מתחיל. משרדי הממשלה ומשרד החוץ הם עשו לעצמם בניינים מפוארים. עשו. משרד התמ"ת התעסוקה שלא היה נגיש, הלא גם שמה זה לא היה נגיש.
ירון דקל: אבל עכשיו זה נגיש.
שמחה בניטה: העבירו לבניינים קרובים לקריית הממשלה, בניינים מפוארים.  מדוע משרד הפנים לא מצא לנכון להעביר את הבניין, את המחלקה הזאת  שנותנת שירות לכל כך הרבה נכים בגלל הנושא של העובדים הזרים.
ירון דקל: טוב. שמחה בניטה, אני מאוד  מודה לך שדיברת, אולי אחרי השידור הזה, אולי, אולי, אולי
שמחה בניטה: או, אני
ירון דקל: את לא אופטימית
שמחה בניטה: אני עייפתי במאבקים האלה, אני אומרת אולי אתם תעזרו לי
ירון דקל: ננסה.
שמחה בניטה: במאבק הנואש הזה.
ירון דקל: שמחה בניטה, יו"ר עמותת מזור העמותה שהובילה  את המאבק למען זכויות נכים ולא יכולה להגיע למשרד הפנים כמו שהייתה רוצה וכותב לנו המאזין שבתאי עזריאל על ביקור בארה"ב, למה לא אצלנו, "בחודשים אוקטובר-נובמבר שהינו זוגתי ואני מעל לשבועיים  בארה"ב: מנהטן, מיאמי, פיטסבורג. זוגתי מתקשה בהליכה ומתניידת בקלנועית שרכשה לפני שנה. ובכן, כל האוטובוסים  והתחבורה הציבורית שראיתי מותאמים להסעת נכים בכסאות גלגלים או קלנועיות, במנהטן, במיאמי כל הנסיעות חינם לנכה ולמלווה, בכל המדרכות, בפינות הרחובות  יש שיפועים רחבים, מתונים ונוחים. האמת, להתפוצץ מקנאה מהולה בכעס. לקחתי מצלמה  שתדעו גם אתם" כותב שבתאי עזריאלי. האמת שאתה  כל כך צודק.