זכותו של החולה לפרטיות ולחסיון המידע על מצבו הרפואי, הן מזכויותיו הבסיסיות של החולה.
סעיף 19 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מחייב מטפל או מוסד רפואי בשמירת סודיות רפואית של כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. במתכונתו הנוכחית של החוק, אין כל סנקציה פלילית המופעלת כלפי מטפל או מוסד רפואי שהפר את חובת הסודיות הרפואית ולכל היותר מופעל כנגדו דין משמעתי.
במצב דברים זה, אין כל אלמנט הרתעתי משמעותי כנגד המפר סודיות רפואית והנושא פרוץ. סדרת בדיקות של משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרד המשפטים חשפה כי בתי חולים רבים בארץ מתקשרים בהסכמי שיתוף פעולה עם חברות ביטוח שונות וספקי תרופות ומאפשרים לנציגיהם לשוטט במחלקות השונות בבתי החולים ולשאוב מידע רפואי חסוי על חולים, במטרה להתאים להם את הביטוח או את התרופה שהם משווקים. לאחר שהם משוחררים מבית החולים, מוטרדים החולים על ידי נציגי המכירות של אותן חברות, תוף שהם חושפים את המידע הרפואי אודותם.
מטרת התיקון היא להטיל עונש מאסר או קנס על איש מוסד רפואי המפר את חובת שמירת הסודיות הרפואית. כמו כן התיקון יאפשר למטופל לתבוע ישירות נושא משרה במוסד רפואי שהפר את חובת שמירת הסודיות הרפואית ולתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו גם ללא הוכחת נזק.
