חדשות

חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–2000 חוקק בשנת 2000 ונכנס לתוקף בשנת 2001.
מטרת החוק כפי שעוגנה בסעיף 1 היא להבטיח לפעוט עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה.
בהתאם להוראות החוק הקיים פעוט עם מוגבלות הינו "ילד הזקוק לטיפול ונתקיים בו אחד מאלה:
1. ילד שמלאו לו שישה חודשים ועד שמלאו לו שלוש שנים, ואם מלאו לו שלוש שנים במהלך שנת הלימודים – עד סיום שנת הלימודים. והוא מוכר כילד נכה לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995. 
2. ילד שמלאה לו שנה אחת עד שמלאו לו שלוש שנים ואם מלאו לו שלוש שנים במהלך שנת הלימודים – עד סיום שנת הלימודים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, למשל: בתנאי שוועדת אבחון מצאה שיש לו פיגור שכלי, או מכון להתפתחות הילד קבע כי הוא פעוט עם עיכוב התפתחותי ניכר.
יש לציין כי גמלת ילד נכה משולמת לילד שמלאו לו 91 ימים (שלושה חודשים).
מטרת התיקון המוצע הינה להכליל מספר גדול יותר של זכאים שסובלים מפיגור שכלי או מעיכוב התפתחותי ניכר.
גילוי הפיגור השכלי והעיכוב ההתפתחותי יכול להיעשות בגיל של שלושה חודשים, ועובדה היא כי המוסד לביטוח לאומי מכיר בילדים נכים מגיל שלושה חודשים. על אף זאת הפעוטות נשארים ללא מסגרת טיפולית שתעזור להם להשתקם. עובדה היא כי טיפול מוקדם יותר הינו יעיל יותר ועוזר להורי הפעוט לשקמו בעזרת המעון.
בהתאם לדוח מרכז המחקר והמדע של הכנסת מתברר כי בישראל קיימים 85 מעונות יום שיקומיים בהם מטופלים 1750 פעוטות, בהתאם לכל הנתונים האחרים בישראל קיימים מספר רב של פעוטות עם פיגור שכלי ועיכוב התפתחותי ניכר בין הגילאים משלושה חודשים ועד לשישה חודשים, פעוטות אלו נשארים בבתים ולא זוכים לכל מסגרת טיפולית.