הצעת חוק זו נועדה להוות כלי נוסף במערכת אכיפת דיני העבודה.
על פי הצעת חוק זו, לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות לגוף ציבורי, אלא אם מי שמייצג את הספק הצהיר בכתב כי הספק לא הורשע ביותר משתי עבירות המנויות בתוספת הראשונה המוצעת וכן כי לא ניתן פסק דין חלוט הקובע כי הספק או בעל זיקה אליו הפר הוראה מהוראות החוק המנויות בתוספת השניה המוצעת.
מניעת התקשרות גופים ציבוריים עם ספקים כאמור, תמנע מצב בו ספקים מצליחים לזכות ברווחים ובמוניטין עקב התקשרותם עם גופים ציבוריים על אף פגם חוקי, מוסרי וחברתי שבהתנהלותם וכן תיצור הרתעה כנגד התנהגות מגונה זו.
בנוסף, מוצע לקבוע הוראות שייעלו את אופן האכיפה המוצע כמפורט להלן:
ההוראה הראשונה עוסקת בהרחבת התחולה, על פיה מוצע לקבוע כי, הוראות המפורטות בהצעת חוק זו יחולו על התקשרות ששווייה מחייב עריכת מכרז בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים, וזאת במקום ההגבלה הקיימת כיום על פיה הוראות סעיף 2 לחוק חלות רק על התקשרות ששווייה אינו מחייב עריכת מכרז פומבי. הסדר זה ראוי ומוצדק משני טעמים:
א. מרבית התקשרויות הגופים הציבוריים אינן מחייבות עריכת מכרז פומבי. הרחבת התחולה תרחיב את אכיפת דיני העבודה בהתאם למטרות הצעת חוק זו.
ב. ההסדר אינו מטיל עלויות משמעותיות ואינו מסובך ליישום, הן לגוף הציבורי והן לספק.
ההוראה השניה עוסקת בשימוש בתוצאות הליך אזרחי ועל פיה מוצע לקבוע כי על הספק יהא להצהיר, בנוסף להצהרתו כי לא הורשע בעבירות כאמור, כי לא ניתן פסק דין חלוט הקובע כי הספק או בעל זיקה אליו הפר הוראה מהוראות החוק האמורות. הסדר זה ראוי ומוצדק שכן אכיפת דיני העבודה במישור הפלילי אינה רחבה דיה לאור היקף תופעת הפרתם. הסדר זה ייצור מצב בו לפסק דין שניתן בתיק אזרחי שהתנהל בין ספק לעובדיו תהא נפקות מעבר למישור היחסים ביניהם והוא עלול לפגוע באפשרות הספק להתקשר עם גופים ציבוריים.
הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
