מטרתו של חוק זה הינה להקים רשות עצמאית אשר תפעיל ותפקח על כלל הוועדות הרפואיות הפועלות מכח החוקים במדינת ישראל.
וועדות רפואיות הינן וועדות מעין שיפוטיות אשר פועלות, על פי רוב, בתוך הגופים המשלמים את הגמלאות ברשות המבצעת.
בעקבות הביקורת הציבורית, והביקורת השיפוטית שנמתחה על כך שמראית הצדק אינה נשמרת, מוצע לבצע רפורמה ולהפריד את הוועדות הרפואיות מהרשויות המשלמות את הגמלאות מכוח החוקים.
הצעת חוק זו מבוססת, בין היתר, על דו"ח ועדת גולדברג בראשות כב' השופט (בדימוס) גולדברג וועדת ההיגוי בראשות פרופ' אורנוי, אשר מונו על ידי ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בכנסת החמש עשרה, לבחינת הסוגיה של הוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי.
מוצע לקבוע כי בראש הרשות לוועדות הרפואיות, יעמוד מנהל הרשות. כן מוצע למנות רופא רשות אשר ירכז את התחום הרפואי של הרשות.
מוצע כי הרשות תהיה כפופה מנהלית לשר המשפטים, ותפעל באמצעות עובדי הרשות אשר יהיו עובדי מדינה ואשר יכללו, בין היתר, יועץ משפטי, מזכירי הוועדות, וחשב.
מוצע להקים מועצה לרשות אשר תייעץ לרשות ותפקח על פעולות הרשות.
כמו כן מוצע לקבוע כי הוועדות הרפואיות יופעלו במספר מקומות בארץ שייקבעו בידי השר, בתוך מרכזים רפואיים אשר יבחרו במכרז.
החוק אף מסמיך את השר לקבוע הוראות בדבר אופן קביעת הוועדות הרפואיות וסמכויותיהן, הרכב הוועדות ואופן העברת המסמכים הרפואיים מהגוף המשלמת את הגמלאות לרשות.
בשלב הראשון מוצע כי יועברו לרשות, הועדות הרפואיות הפועלות על ידי המוסד לביטוח לאומי, מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו את אופן הפעלת החוק גם על הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוקים האחרים כגון: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], ובלבד שהעברת כלל הועדות לרשות תושלם תוך שבע שנים מיום תחילתו של החוק.
