הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט
ח”כ מלכיאור: הילדים בעלי בעיות רב-תחומיות חייבים לקבל כל הטיפולים המגיעים להם
ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום ב”ילדים עם בעיות רב תחומיות”.
דר` יוסי אלרן: ”יש לי בת, בת 14. היא נולדה עם פגם מוחי.יש לה גם פיגור קל. היא אינה עונה לקריטריונים הקיימים. יש לה בעיות מסוגים שונים כמו: היעדר קשב וריכוז; אובססיה לדברים רבים, היא אינה יכולה להסתדר בחברה וזקוקה ללמוד דברים רבים. היא זקוקה להשגחה מתמדת. היא לומדת עד השעה 13:40. בבית הספר אין מספיק סייעות לכל הילדים הזקוקים להן; טיפולים פרא-רפואיים יש 150 שעות ל-200 ילדים – -פחות משעה שבועית אחת לכל ילד; אין מועדונית אחה”צ, אך גם לו היתה, אין אליה הסעות ואין מלווים בהסעות. ילדים אחרים הסובלים מבעיות דומות, ניתנים הרבה יותר טיפולים רק בגלל שישנה להם הגדרה שונה.”
גב` יוסיי דנינו, ארגון צורי: ”לבן שלי יש בעיות עם סוגים שונים. אני רצה אחרי גופים שונים כדי להעניק לו כל עזרה אפשרית. אני לא מבינה מדוע כל משרד דורש אבחון מחדש. מדוע משרד אחד אינו יכול להסתמך על אבחון של משרד ממשלתי אחר?! הכסף שהיה נחסך באבחונים השונים היה יכול לשמש למתן שרותים לילדים אלה. כן איני מקבלת את האשמה שמטילים על ההורים שלא מיצו זכויותיהם. אני מצפה שהגופים הממשלתיים יודיעו לי את זכויותיי כדי שאוכל לממשם”.
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור: ”המצב, שבו ילדים לא מקבלים את כל השירותים להם הם נזקקים וזכאים לקבל, בגלל שאין הגדרה מתאימה לבעייתם הוא בלתי נסבל. הנטל על ההורים לילדים בעלי בעיות רב תחומיות הוא ממש בלתי אפשרי. כל הגורמים: משרד החינוך, משרד הרווחה, הבריאות ואחרים, חייבים למצוא מענה לילדים אלה, בין אם הדבר יהיה ע”י הגדרה חדשה לילדים, או בכל דרך אחרת, ובלבד שהשירותים לילדים ינתנו. אני מצפה לתשובה תוך חודש”.
פרופ` אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות: ”חסרה הגדרה בחוק לילדים עם בעיות רב-תחומיות. יש להגדיר אותם כילדים עם בעיה סומטית – סובלים מבעיה מוחית או שרירית, כדי שיוכלו לקבל טיפול עד גיל 18. אני לוקח על עצמי לרכז צוות לשינוי ההגדרה”.
חווה ארליך, מנהת בי”ס תומר בנס ציונה: ”בביה”ס שלי יש 199 ילדים ב-21 כיתות. במשרד החינוך יש תפיסה לפיה ילדים מקבלים סייעות עד כיתה ט`. מה חושבים במשרד – שבכיתה י` ילדים אלה יהפכו לילדים רגילים? את שעות הסייעות מפזרים לתגבור, אבל גם את זאת אין מקבלים ב-1 לספטמבר. השנה קיבלתי האישור רק בנובמבר. ללא אישור, העיריה אינה מוכנה להפעיל השרות. יש לי פרוייקט שמפעלים כמו: אינדיגו, אורבוטק, אלתא ועוד מעסיקים ילדים אלה, וכך נותנים להם כישורי חיים. חלקם נותן להם גם הסעות ואוכל. הבעיה היא שהילדים זקוקים לליווי. אני נאלצת להשתמש בסייעות לליווי. כן יש צורך בהארכת יום הלימודים”.
לאה שקד, ממונה על חינוך מיוחד במשרד החינוך: ”הגוף המאבחן הוא השרות למפגר במשרד הרווחה. משרד החינוך נותן מענה פדגוגי על סמך אבחון זה. יש הורים שאינם ניגשים לאבחון ולכן לא ממצים את פוטנציאל הזכויות שלהם. חבל. המשרד לא קיבל את כל התקציב הנדרש למימוש חוק חינוך מיוחד. המשרד עושה ככל יכולתו בתקציב שיש לו. הוא יוכל לעשות יותר, אם יהיה לו יותר כסף ”.
מרים כהן, משרד הרווחה: ”ילדים עם בעיות רב תחומיות שיש להם גם פיגור קל יקבלו ממשרד הרווחה כל השרותים להם הם זכאים: הארכת יום לימודים עד השעה 18:00, מועדוניות אחה”צ ונופשון להורים 15 יום בשנה”.
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור, סיכם את החלטות הוועדה:
1. הוועדה רושמת לפניה את הבטחת משרד הרווחה שהילדים בעלי פיגור קל יקבלו לימודים עד השעה 18:00.
2. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך שישב עם משרד האוצר, משרד הרווחה, משרד הבריאות וכל גורם אחר שיש בו צורך, לקיים דיון רב מערכתי למצוא פתרונות לילדים עם בעיות רב-תחומיות.
3. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבדוק אפשרות הארכת יום הלימודים ושנת הלימודים לילדים עם בעיות רב-תחומיות.
4. הוועדה רושמת לפניה את הודעת פרופ` אורנוי ממשרד הבריאות, כי ירכז צוות מומחים למציאת הגדרה לילדים עם הבעיות הרב-תחומיות כך שיוכלו לקבל ולמצות את זכויותיהם. על משרד החינוך להעביר לוועדה תוצאות הדיון, תוך חודש.
5. הוועדה מבקשת מפרופ` אורנוי ממשרד הבריאות להציע לה דרך של איגום משאבים בריכוז אבחון הילדים.
