נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התחמק מתלונותיהם של חברי ועדת הכספים בדבר העדר הטיפול של בנק ישראל בהיקף העוני בישראל. בסקירה שנשא בפני הועדה, על פי הזמנתו של היו”ר, ח”כ יעקב ליצמן, לא התייחס הנגיד לתופעת העוני ולדרכי הטיפול בה. אך, חברי הועדה לא הירפו וביקשו ממנו התייחסות מקצועית לבעייה החברתית של הגידול השנתי בממדי העוני. ”אנחנו צריכים להוריד את מספר האנשים שאין להם מספיק כסף, כי יש חשש שתהיה ירידה. אבל, הוסיף מייד, אם לא נצליח לצמוח, נשלם מחיר מאד גבוה ולכן, קבע, יש צורך באיזון לצרכי הביטחון, לצרכים החברתיים ועדיין לא הגענו לאיזון המושלם. את זה צריך לקחת בחשבון”, השיב הנגיד.
סוגיית העוני, שהשתלבה בעת התשובות שהשמיע הנגיד לדברי הח”כים, שבה ועלתה מפי הח”כים, היו”ר יעקב ליצמן, אמנון כהן, שלי יחימוביץ, דוד טל ואבישי ברוורמן, שכולם תבעו לדעת מפי הנגיד מהו היעד של בנק ישראל לגבי המאבק הנדרש בעוני. ח”כ ליצמן ביקש לשמוע מפי הנגיד כיצד הוא רואה את המאבק בהיקף העוני וכן הוסיף ושאל מה דעת הנגיד לגבי העלאת שיעור המע”מ, כדי שבאמצעות היקפי הגבייה ניתן יהיה לממן את ההוצאות עבור הקטנת העוני וכן את הקטנת הגרעון. לדברי ח”כ ליצמן מדובר בסך 3.8 מיליארד ₪ שייכנסו לקופת האוצר – מחציתו עבור הטיפול בעוני ומחציתו עבור צמצום הגרעון.
אולם, הנגיד לא הרחיב את הדיבור, אלא הזהיר כי אם לא יודגש מספיק הצורך בצמיחת המשק בעתיד הרחוק ישולם המחיר הכלכלי בהגדלת מימדי העוני. הנגיד אמר כי המשק חייב לצמוח בכיוון של צמצום הפערים החברתיים, בקצב צמיחה של יותר מ-5% כל שנה, במשך 10 שנים. רק אז מובטח שהמצב החברתי ישתנה לחלוטין. לדברי הנגיד ”חשוב להקטין אמנם את העוני בטווח הקצר, אבל אם לא נשמור על קצב הצמיחה הרצוי, המצב הבטחוני והחברתי יילך ויחלש. עוד הציע הנגיד לקבוע יעד עוני מוחלט. ”כדאי לקבוע יעד ולהוריד כל שנה את מספר האנשים, שאין להם מספיק כסף, כדי לעבור את היעד הזה. עד עכשיו, אמר, לא עשינו זאת כי היינו עסוקים בנתונים”. עוד הבהיר, כי חשוב אמנם להקטין את העוני במדינת ישראל, אבל יש לחשוב גם על אופק ארוך יותר ביחס לעוני. הנגיד גם אמר, בהקשר זה, כי בנק ישראל תומך בהנהגת מס הכנסה שלילי, שיסייע לעובדים שהכנסתם היא מתחת לקו העוני והוא גם מקווה שהממשלה תאמץ את ההצעה הזאת. הנגיד גם חזר וקרא לחזור ולהעלות את גובה שיעור המע”מ ל-16,5%. זאת, נוכח אי הוודאות הצפויה לגבי היקף הוצאות הביטחון בשנה הבאה, 2007, והאפשרות של שיעור צמיחה נמוך מהצפוי בארה”ב, מה שעלול לגרום לאי וודאות בשווקים הבינלאומיים.
הנגיד הדגיש כי אם תאלץ הממשלה להעלות את שיעור המע”מ באמצע שנת 2007, הדבר יפגע באמון השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי. לכן, ציין, כי הוא מעדיף שהדבר ייעשה כבר עכשיו, בראשית שנת התקציב, כדי להפחית את הגרעון ולהקטין את החוב. ”אם יווצרו תנאים במחצית השנה הבאה, 2007, שיאפשרו את הורדת המע”מ, אני מאמין שהאוצר לא יירתע מזה. מפני שבאוצר לא מפחדים להוריד את המע”מ כשצריך”.
הנגיד דחה את הרעיון להקל על נוטלי משכנתאות, במתן הכרה בריבית לצורכי מס. לדבריו, הקלה כזאת תפער חור בתקציב ועל פי הנסיון האמריקאי היא תסייע יותר לשכבות הביניים. הנגיד גם דחה הצעה של הנהגת ריבית פרוגרסיבית בשיעור נמוך לצרכים החברתיים ובשיעור גבוה יותר למיגזר העסקי. הנגיד ציין, כי ריבוי השערים לא הוכיח את עצמו בעבר ואם יש צורך לעזור לחלשים, עדיף לסבסד אותם ישירות ולא דרך המערכת הפיננסית.
בראשית דבריו התייחס הנגיד למצב המשק בתקופת מלחמת לבנון השנייה. לדבריו, ”בתחילת מלחמת לבנון, בניגוד לצפוי, אזרחים ישראליים הביאו את כספם לארץ, בניגוד למה שהיה בעבר, שאז הבריחו את הכסף החוצה. הדבר הוכיח שהיה להם אמון במשק וזה סימן טוב”.
© כל הזכויות שמורות, 2006, מדינת ישראל
