התוכנית "קהילה נגישה" – נגישות למען שוויון הזדמנויות לאנשים עם נכויות בקהילה ציינה עשור לפעילותה, בכנס חגיגי שנערך בשבוע האחרון בכפר המכבייה, בהשתתפות נציגי הארגונים השותפים בתכנית, בעלי תפקידים ברשויות המקומיות וכמובן עשרות רבות של פעילים שהגיעו מכל רחבי הארץ. התכנית "קהילה נגישה" מתקיימת בשותפות ג'וינט ישראל, החברה למתנ"סים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, משרדי הבריאות והחינוך והרשויות המקומיות.
היה זה יום חג עבור כל המעורבים בתוכנית, שבתום עשור יכולים לומר לעצמם שחל שינוי ביחס אל הנכים, שאוכלוסיית הנכים הפכה להיות משפיעה, שמקבלי ההחלטות מודעים יותר ויותר לצרכים של הנכים, שהציבור כבר לא מצביע עליהם ברחוב וש-700 הפעילים של התכנית מהווים את תנועת הנגישות.
מר נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הבטיח בדברי ברכתו שבשנתיים הקרובות יצטרפו עוד 25 יישובים לתכנית, שאמורה להקיף את כל היישובים במדינת ישראל. "יחד עם השותפים נמצא את המשאבים הדרושים לכך", אמר בדבריו.
תמרה ברנע, מנהלת אגף נכויות ושיקום בג'וינט ישראל, ציינה שהתכנית מהווה נקודת כבוד לחברה הישראלית. היא הודתה לשותפים השונים ובעיקר לרשויות המקומיות ולמתנ"סים, המובילים את כל העשייה. "הפעילות שלכם יוצרת מציאות חדשה בשטח", אמרה ברנע לעשרות הפעילים שמילאו את האולם.
איתן מזרחי, מנכ"ל החברה למתנ"סים, נזכר בישיבות שנערכו בחדר קטן רק לפני עשור, שבהן הוחלט להתחיל בתכנית, שכבר הפכה לאורח חיים עבור ציבור גדול של אנשים. "אתם הוכחה, שלפעמים חלומות מגשמים" אמר איתן, שציין שלושה דברים המייחדים את התכנית והם: השותפות עם כל הגורמים, שכולם היו המייסדים וגם היום הם עדיין משתפים פעולה במסגרת התכנית, תופעה ייחודית בנוף הישראלי; מאות הפעילים המעורבים בתכנית והעושים למען קידום הנגישות ביישובים השונים ברחבי המדינה; ההמשכיות של התכנית, שכבר אינה תלויה בשותפים, אלא בפעילים. איתן שיבח את הצוות המקצועי של המחלקה לנכים ולאוכלוסיות מיוחדות בחברה למתנ"סים: אמנון רייכל, העומד בראש המחלקה, קלייר קלדרון – מנהלת התכנית ועדי סלע-צדקה.
בלה שטרן, נציגת "קהילה נגישה" בפתח תקווה, דיברה על חשיבות ההסברה, ואמרה שעל אף השינוי שחל, הדרך עוד ארוכה והציבור עדיין לא באמת מבין את הקשיים שהנכים מתמודדים איתם בחיי היום-יום. "הגברת הרגישות תביא נגישות; נגישות עבורנו זאת איכות חיים. יחד אנחנו כוח ויחד נעשה ונצליח" אמרה בדבריה.
את הקטע הזה של היום הנעימו שני צעירים חירשים, שיר ויונתן, מהמכון לקידום החירש, אשר בתנועות ידיים ובשפת הסימנים שרו את השיר "אלוהים נתן לך במתנה" והראו לנוכחים שאפשר להקשיב גם דרך הלב. ענבר גולדברג, מ"קהילה נגישה" במטה אשר, שרה בהתרגשות רבה את השיר "בגלל הרוח".
ההרצאה המרכזית עסקה בנושא "הכוח לשנות" ובה דיברה העיתונאית אורלי וילנאי-פדרבוש על "שינויים חברתיים בחברה הישראלית". לדבריה, שינוי תודעתי הוא 90 אחוז מהצלחת המלחמות החברתיות. המסר העיקרי שהעבירה לנוכחים הוא, שאסור להתייאש במאבקים המתישים לשינוי חברתי. על דבריה הגיב יואב קריים, דובר מטה המאבק של הנכים, שהדגיש את חשיבותה של התקשורת בכל מאבק לשינוי חברתי, תקשורת מקומית וארצית כאחד. הוא קרא לפעילים להגביר את השימוש בתקשורת המקומית, להציג סדר יום כולל ולעורר את המודעות לצורכי הנכים. "ההישג הגדול ביותר שלנו השנה הוא בכך, שהצלחנו לשכנע שבתכנית 'רחוב סומסום' אחת הבובות תהיה על כיסא גלגלים", אמר קריים, וביטא בכך את החשיבות של ההסברה כבר מהגיל הצעיר ביותר.
פאנל בנושא "נגישות, שוויון ושילוב" בהנחיית ד"ר שלומי אלישר, מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, הדגיש בפני הנוכחים, כי הגיבורים האמיתיים הם בעצם תושבים מקומיים, המוכנים לשנס מותניים ולפעול למען השינוי בקהילותיהם. כך, אנאה שלטה, עובדת סוציאלית עיוורת מסכנין, שסיפרה על שינוי שחל ביישוב בעקבות "קהילה נגישה" ועל כך שהנגישות הפכה להיות שפה משותפת של בעלי התפקידים בעיר. לילך סויסה, עובדת סוציאלית קהילתית מקריית שמונה, סיפרה על "שולחן עגול" של כל הגורמים הרלוונטיים שהחלו לראות את צורכי הנכים בראייה עירונית מערכתית. יעקב סויסה משדרות, נפגע מקאסם בשנת 1979 והוא קטוע רגל מאז, החל להבין את צורכי הנכים רק לאחר שנפגע ונרתם לעשייה, מתוך אמונה "שאנחנו שווי זכויות כמו כל אדם אחר".
תפיסתם של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות את צורכי הנכים הוצגה על ידי דוד בנימין, מנכ"ל עיריית רמת גן, שציין שעירו נערכת עתה לתכנית עירונית ורב-שנתית לנגישות פיזית וחברתית, בנימין קרא לממשלת ישראל לבצע תכנית כזאת בכל יישוב בארץ. "לא כל העיריות יכולות לממן תכנית עירונית. חייבים לבוא משאבים מהממשלה לצרוך כך", אמר לקול מחיאות הכפיים של הקהל. אלברט מור, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בכפר יונה, הדגיש את חשיבות החינוך וציין, כי אין היום תכנית בתחום הנגישות הפיזית בכפר יונה שבה לא לוקחים בחשבון את צורכי הנכים. "החזון שלי הוא, שהפרטים המעסיקים את הנכים לפני שהם יוצאים מהבית לא יעסיקו אותם יותר. שלא יצטרכו לדאוג אם יש חניה או מדרגות, שיימנעו מהם להגיע למחוז חפצם".
את הפאנל סיים ד"ר ג'אמל מסאלחה, מנהל מתנ"ס דבוריה, שריגש את הנוכחים בספרו על השינוי שחל בחברה הערבית הסגורה בכפרו בכל הקשור לקבלת השונה. "המשפחות הסתירו את הילדים הנכים, וגם אנחנו במתנ"ס לא ידענו על קיומם. עד שאב אחד אזר אומץ ביקש מאיתנו שנקלוט את הילד שלו הנכה במתנ"ס. כמובן שהסכמנו. הילד הזה הפך למודל, שבעקבותיו באו עוד רבים. בזכות כמה הורים חל שינוי בכפר והיום לנכים יש זכויות, כפי שלא היו להם בעבר. לא מחביאים אותם יותר". מסאלחה סיפר, שהמתנ"ס שכנע את המוסד לביטוח לאומי לפתוח לשכת ייעוץ במתנ"ס, כדי לאפשר לאנשים עם נכויות להגיע למקום קרוב ונגיש ולקבל שירות. "צריך למצוא פתרונות יצירתיים עד שמתארגנים על כל נושא הנגישות הפיזית, שדורש יותר זמן ומשאבים", אמר.
במהלך הכנס הושקו שני ספרים חדשים, שיצאו לאור לרגל האירוע: "קהילה נגישה – מחזון למציאות", המסכם את 'התורה' של התכנית ו"מדריך למיפוי קהילתי". כמו כן, חולקו תעודות הוקרה לפעילים. הצגת התיאטרון הקהילתי של קהילה נגישה בערד "תמונות בשחור לבן" חתמה את היום המרגש והמיוחד הזה. "לפני כן, לא זיהו אותנו, לא ידעו שאנחנו יכולים להיות אנשים עם שאיפות לשנות דברים. היום ההתייחסות אלינו היא אחרת. מכבדים אותנו יותר…" אומרת אחת הפעילות ונותנת בזה ביטוי הולם להישגי התכנית בעשר השנים לקיומה.
