תזכיר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 – התזכיר פתוח להערות הציבור עד 27.02.2022
הסבר
כדי לממש את זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים שוויוניים בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) ועקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות שעליה חתומה מדינת ישראל, יש לפעול לכך שיינתנו להם שירותי רווחה בהתאם לרצונם ובחירתם, העונים על צרכיהם ומבטיחים את השתלבותם השוויונית בחברה ובקהילה, בתחומי החיים השונים, וכן לצורך הגנתם ושמירה על טובתם וביטחונם.
כיום ההסדרה בחקיקה של זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותי רווחה הינה חלקית בלבד ומתייחסת רק לאנשים עם מוגבלות מסוימת, כגון: מוגבלות שכלית התפתחותית על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ"ט-1969, או לאוכלוסיות מסוימות בקבוצת גיל מסוימת בלבד, כגון: פעוטות עם מוגבלות על פי חוק מעונות יום שיקומיים, תש"ס-2000.
מצב דברים זה גורם לכך כי ישנן קבוצות אוכלוסייה נרחבות של אנשים עם מוגבלות, שזכויותיהם לשירותי רווחה אינן מוסדרות בחקיקה באופן מקיף ומפורש.
במהלך השנים האחרונות, חלו שינויים משמעותיים בארץ ובעולם הן ביחס להגדרת מוגבלות, באשר היא, והן ביחס לתפיסות מקצועיות בתחום הטיפול באנשים עם מוגבלות. אחד השינויים המשמעותיים הוא הגדרת מוגבלות כתופעה רב-מימדית ולא כהגדרה המתבססת רק על אבחנה רפואית, כך שישנו מעבר מגישה רפואית לגישה הוליסטית.
אחת התוצאות הארגוניות של השינויים בתפיסות המקצועיות הייתה הקמת מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – משרד הרווחה) בשנת 2017, המהווה יחידה ארגונית חדשה שאיחדה את שלושת היחידות לטיפול באנשים עם מוגבלויות שפעלו עד אז במשרד הרווחה בחלוקה לפי סוג מוגבלות (אגף השיקום, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם והאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית). המינהל הוקם מתוך תפיסת ראיית האדם במרכז על מאפייניו הרבים, כאשר אבחנתו היא רק אחד מהם.
מטרת חוק זה היא להסדיר את מתן שרותי רווחה לכלל האוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות שבאחריות משרד הרווחה, תוך שילובן של התפיסות החדשות שחלו בתחום זה בשנים האחרונות כמפורט לעיל, בתהליכי מתן שרותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
פרק א' המוצע של הצעת החוק קובע מטרה ועקרונות היסוד במתן שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
פרק ב' המוצע קובע את הגדרות שמהוות מונחי היסוד של החוק;
פרק ג' המוצע מעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשירותי רווחה, בהתאם לרצונותיהם, בחירותיהם, צרכיהם ורמת התמיכה שנקבעה להם ולפי שיקול דעת מקצועי וכן בהתאם לצורך בהגנתם ושמירה על טובתם וביטחונם;
פרק ד' המוצע קובע את תפקיד הגורם המאבחן;
פרק ה' המוצע קובע את תפקיד הגורם המכיר ואת תהליך ההכרה באדם כאדם עם מוגבלות לפי חוק זה, רמת התמיכה שלו וזכאותו לשירותי רווחה וכן אפשרות של בחינה מחודשת של החלטותיו של הגורם המכיר בעניינים אלו;
פרק ו' המוצע קובע את אופן יישומה של זכאותו של אדם עם מוגבלות דרך מתן שרותי רווחה המותאמים לו ;
פרק ז' המוצע מעגן את הליכי הערר או ההשגה על החלטות בעניין הכרה באדם כאדם עם מוגבלות, רמת התמיכה שלו וזכאותו לשירותי רווחה וכן על החלטות בעניין מתן שרותי רווחה מותאמים עבורו;
פרק ח' המוצע מסדיר את מקורות המימון שיינתנו לצורך יישום החוק.
פרק ט' המוצע מסדיר את הפיקוח על שירותי רווחה הניתנים לפי החוק המוצע;
פרק י' המוצע מכיל הוראות בנושאים שונים;
פרק יא' המוצע קובע תיקונים עקיפים שייעשו בחוקים שונים אחרים על מנת להתאימם לחוק המוצע ולבסוף
פרק י"ב המוצע קובע הוראות שונות בעניין התקנת תקנות לצורך ביצוע החוק המוצע, הוראות בעניין תחילה והחלה הדרגתית של החוק המוצע והוראות מעבר.
כמו כן, לחוק המוצע תוספת ראשונה המפרטת את סוגי שירותי הרווחה שיינתנו לאנשים עם מוגבלות בתחומי חיים מרכזיים.