הוועדה שדנה בתיקון חוק תובענות ייצוגיות אישרה רף של 9 מיליון שקל למחזור שנתי של עסק, שמתחתיו לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית. המשמעות: עסקים שמחזורם מעל 9 מיליון שקל יישארו חשופים לתובענות ייצוגיות, בכפוף לתנאים שייקבעו בחוק.
ב־16 בספטמבר 2026 התקיים דיון מיוחד בנושא תיקון חוק תובענות ייצוגיות. במהלך הדיון אושרה גרסה מצומצמת של ההצעה, ובה נקבע רף של 9 מיליון שקל למחזור השנתי של עסק.
למה זה חשוב לאנשים עם מוגבלות? תובענה ייצוגית היא אחד הכלים שמאפשרים להתמודד עם הפרות נגישות שמשפיעות לא רק על אדם אחד, אלא על ציבור שלם. לדוגמה, כאשר עסק אינו עומד בדרישות הנגישות שלו, התובענה הייצוגית יכולה לשמש כלי לאכיפת הזכות ולתיקון ההפרה.
לפי ההסדר שאושר בוועדה, עסקים שמחזורם השנתי נמוך מ־9 מיליון שקל לא יהיו חשופים לתובענות ייצוגיות. עם זאת, גם במקרה כזה קיימות דרכי פעולה אחרות, ובהן תביעה אישית, תביעה בבית משפט לתביעות קטנות במקרים המתאימים ופנייה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
לעומת זאת, לגבי עסקים שמחזורם השנתי עולה על 9 מיליון שקל, האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נשמרת, בכפוף לתנאים שנקבעו בהליך החקיקה, ובהם פנייה מוקדמת לעסק ומתן אפשרות לתקן את ההפרה.
עבור עמותת נגישות ישראל, השמירה על האפשרות להשתמש בתובענות ייצוגיות היא חלק חשוב ביכולת לאכוף את זכויות הנגישות. העמותה השתתפה בדיונים ובמאבק לצד ארגונים נוספים של אנשים עם מוגבלות.
יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, הודה לארגונים ולפעילים שלקחו חלק במאבק, ובהם משה הכהן, אלכס פרידמן, יהודה דורון, עידית מארגון בזכות ומור שחרור מנגישות ישראל, וכן לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולצוות המקצועי שלה.
וגנר הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין ארגוני האנשים עם מוגבלות: "כוחנו באחדות ובשיתוף פעולה."
חשוב לציין כי מדובר בשלב בהליך החקיקה, וההסדר עדיין אינו חוק סופי. המשך הליך החקיקה צפוי לקבוע את הנוסח הסופי ואת התנאים שיחולו בפועל.
עבור אנשים עם מוגבלות, השורה התחתונה ברורה: המאבק אינו רק על עצם קיומה של הנגישות, אלא גם על האפשרות לפעול כאשר הזכות לנגישות מופרת.
עמותת נגישות ישראל יוצגה בדיונים על ידי עו"ד מור שחרור, היועצת המשפטית של העמותה.
